ד"ר גליה מאירי, מומחית ברפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות

סרטן שד הינו המחלה הממארת השכיחה ביותר בנשים. זיהוי מוקדם וטיפול הולם בנשים עם סרטן שד מוקדם הינו קריטי להשרדותן והחלמתן. לרופא המשפחה תפקיד חשוב בליווי המטופלת והכוונת תהליך האבחון והטיפול. במאמר זה אציג את נקודות ההתערבות העיקריות של רופא המשפחה:

הפניה לביופסיה וקבלת תשובה פתולוגית

במידה ובממוגרפיה הודגם ממצא בדרגת חשד גבוהה (לפי דירוג BIRADS), מומחה הדימות ימליץ על המשך בירור באמצעות ביופסית TRU-CUT או בדיקת FNA.

רופא המשפחה מתבקש ליצור קשר עם המטופלת ולהסביר את תוצאות הדימות ואת ההמלצה לביופסיה. חשוב מאד להבהיר למטופלת כי בשלב זה אין אבחנה של סרטן שד (על כל משמעויותיה), אך דרוש המשך בירור מהיר ויעיל. יש להכיל את חששותיה של המטופלת ולהשיב עליהם במידת האפשר. רצוי להנחות את המטופלת המודאגת כיצד לתאם את הביופסיה בהקדם, בהתאם למערך השירותים הרלבנטי לקופה ולאזור בארץ.

תשובה פתולוגית תתקבל כשבועיים לאחר ביצוע הביופסיה. במקרים של אבחנת ממאירות התשובה תדווח באופן אקטיבי לרופא המפנה ע"י המכון לפתולוגיה, אך גם הרופא מצופה לעקוב אחר התוצאות ולוודא המשך טיפול ראוי בתוצאות – הרגעת מטופלת עם ממצא שפיר, או תכנון ותיאום המשך הטיפול במקרה של ממאירות.

השלב הבא: מסירת הבשורה המרה והכוונה לגורם הטיפולי המתאים ביותר

נושאים קשורים:  סרטן השד,  ממוגרפיה,  סרטן השד בחסות רוש,  תפקיד רופא המשפחה בטיפול בסרטן שד,  נושא תפקיד רופא המשפחה בטיפול בסרטן שד