מחלת ההיסטופלזמוזיס, הידועה גם כ"מחלת חוקרי המערות", נפוצה בדרום ארה"ב ואמריקה הלטינית. רופא אמריקאי שעובד במיסיסיפי, למשל, או רופאים המטפלים במטיילים החוזרים ממרכז ודרום אמריקה יכירו היטב את המחלה שאף גרמה לזמר בוב דילן לבטל סיבוב הופעת לאחר שלקה בה. לעומת זאת, מעולם לא אובחנה היסטופלזמוזיס באדם שנדבק בה בישראל, עד שלאחרונה נמצאה המחלה בנסיבות לא שגרתיות באישה תושבת הגליל. המקרה הייחודי התקבל לפרסום במגזין המדעי American Journal of Tropical Medicine and Hygiene.

"מחלת חוקרי המערות" זכתה לשמה האקזוטי כיוון שהפטריה הגורמת לה (פטריית ההיסטופלסמה) נמצאת בצואת עטלפים וציפורים אחרות, וחוקרי מערות (בעיקר כאלו חשוכות, לחות ומצריכות זחילה) שואפים אותה למערכת הנשימה ונמצאים בסיכון גבוה לחלות בה. בשנת 1977, חוקר מערות זיהה את הפטריה בעטלף במערת יודפת שבגליל. דיווח זה אמנם פורסם, אך בהיעדר מקרים מאובחנים בבני אדם בישראל, בארץ נחשבה המחלה לנחלתם של המוצ'ילרוס הישראלים מאמריקה הלטינית.

לאחרונה הנתון הזה השתנה, כאשר חוקרי ורופאי רמב"ם נתקלו במקרה הראשון מסוגו: "לפני כמה חודשים קיבלנו ביופסיה שנלקחה מאזור הלוע של אשה בשנות ה-50  במסגרת אבחון שעברה בבית חולים אחר", משחזר ד"ר עמי נויברגר, מנהל המרפאה למחלות טרופיות ורפואת מטיילים ברמב"ם, ורופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים. "נגעים כאלו, במחשבה 'ישראלית' הם לרוב ממאירים, אך כאן המקרה היה שונה".

ד"ר עמי נויברגר, מנהל המרפאה למחלות טרופיות ורפואת מטיילים ברמב"ם

עקב האבחנה הלא ברורה, נשלחה הביופסיה לרמב"ם ותוצאות הבדיקות במעבדה הפתולוגית  היו מפתיעות. במקום תאים סרטניים, נצפו בבדיקה פטריות ההיסטופלסמה. "לא האמנתי לתוצאה בהתחלה", מספר ד"ר נויברגר, "אבל בדיקות ספציפיות במעבדה המיקרוביולוגית איששו את האבחנה. השאלה הראשונה ששאלתי את החולה, המתגוררת באזור הגליל, היתה 'איפה טיילתם?'. להפתעתי התברר שהאישה לא יצאה מעולם את גבולות הארץ".

בדרך כלל מדובר במחלה הפוגעת בריאות בלבד, היא יחסית קלה ואינה מועברת מאדם לאדם. במקרה זה האישה סבלה במשך חודשים מחולשה כללית, ירידה משמעותית במשקל, וגוש בגרון שגרם לצרידות ולקושי בדיבור. עד להגעה לאבחנה היא היתה במצב גופני ירוד מאוד. "טיפול במחלה זיהומית דומה לעתים לקסם", מסביר ד"ר נויברגר, "לאחר שהתחלנו את הטיפול בתרופה אנטי-פטרייתית הסימפטומים חלפו בתוך שבועות ספורים".

אז איך עשתה המחלה את כל הדרך מדרום אמריקה לגליל? ד"ר נויברגר מספק הסבר: "עם כל הקושי באבחון המחלה, כאשר מטייל חוזר מדרום אמריקה עם סימפטומים מתאימים, קל יותר להבין במה מדובר. אך המקרה הזה יוצא דופן כיוון שהמחלה לא היתה מוכרת כאן קודם לכן. השאלה המעניינת היא איך ואיפה נדבקה האישה במחלה", הוא ממשיך ואומר, "כשמסתכלים על המפה, רואים שמערת יודפת בה אותרה הפטריה בעטלף בשנת 1977, קרובה מאוד לאזור שבו מתגוררת האישה. ניסינו למצוא את הפטריה במערת יודפת ובאזור מגוריה של החולה. לא אותרה פטריה בשום דגימה. ייתכן ועבודות בנייה שהיו באזור, במהלכן פוצצו מספר מערות לצורך חפירת יסודות, גרמו להפצת ענן פטרייתי שהוביל להדבקה. זו כמובן לא עובדה אלא השערה בלבד. אני מקווה שזהו המקרה הראשון והאחרון בארץ. ימים יגידו."

 

נושאים קשורים:  היסטופלזמוזיס,  מחלת חוקרי המערות,  המרכז הרפואי רמב"ם,  מחקרים,  תיאור מקרה