כאב לאחר ניתוח 01.01.2018

לכסניות פנטניל ציטרט בספיגה פומית יעילות כמו מורפין בעירוי ורידי

לכסניות פנטניל ציטרט (Oral transmucosal fentanyl citrate OTFC) מביאות לשיכוך כאבים דומה לזה של מורפין בעירוי ורידי, הן מבחינת תחילת הפעילות, משך הפעילות ומידת ההקלה בכאב, בקרב מטופלים לאחר ניתוח בטן, עם תוצאות דומות הן במינונים גבוהים והן במינונים נמוכים

נטילת משככי כאבים (אילוסטרציה)
נטילת תרופות (אילוסטרציה)

לכסניות oral transmucosal fentanyl citrate – OTFC, הינן דרך לא פולשנית להעברת פנטניל. הלכסנית מונחות ונמצצת על ידי המטופל, הפנטניל נספג דרך הריריות וכך מספק שיכוך כאבים מהיר. OTFC מיועד לשימוש במקביל לאופיואיד עם פעילות ממושכת בכדי לטפל בהתלקחויות של כאב מתפרץ (breakthrough pain). במחקר הנוכחי הוערכה הפוטנטיות (potency) של מינון יחיד של OTFC ביחס לעירוי ורידי של מורפין עבור מטופלים לאחר ניתוח.

במחקר כפול-סמיות עם ארבע נקודות, קבוצה מקבילה והקצאה אקראית השתתפו 133 מטופלים בגילאי 18-79 שזומנו לניתוח בבטן התחתונה בחמישה מרכזים רפואיים שונים, ותוכנן להם שיכוך כאבים בשליטת המטופל (patient-controlled analgesia – PCA) לשליטה בכאב בתר-ניתוחי. המשתתפים הוקצו אקראית לאחד מארבעה טיפולים פעילים: OTFC במינון 200 או 800 מ"ג או מורפין בעירוי ורידי במינון 2 או 10 מ"ג. מטופלים שהוקצו ל- OTFC קיבלו בנוסף זריקת אינבו לווריד, בעוד שהמטופלים שהוקצו למורפין קיבלו בנוסף טבליות אינבו. המטופלים הונחו למצוץ את הטבלייה הפומית (OTFC או אינבו) במשך 15 דקות.

ההקצאה האקראית רובדה בבלוקים של ארבעה מטופלים, כך שבכל בלוק היה מטופל מכל קבוצות הטיפול. מתום הניתוח ועד תחילת המחקר - בבוקר לאחר הניתוח - היתה למטופלים גישה ל-PCA לשיכוך הכאב. המחקר החל עם בקשת המטופל לשיכוך כאב בינוני או חמור, וכתגובה ניתנה תרופת המחקר. למטופלים ניתן שעון עצר, אשר הופעל החל ממתן המינון ונעצר כששיכוך הכאב היה ניכר. המחקר נמשך עד שהמטופלים ביקשו הקלה נוספת לכאבם ולכל היותר עד שש שעות. הערכת הטיפול התרופתי נעשתה לפי הערכת עוצמת הכאב בסולם חזותי אנלוגי (visual analog scales - VAS), ובנוסף חושבו ההבדל המצטבר בעוצמת הכאב (summed pain intensity difference – SPID) מקו הבסיס ועד נקודת התצפית והשטח מתחת לעקומת שיכוך הכאב בהתאם לזמן (total pain relief score TOTPAR). הפוטנטיות של OTFC ביחס למורפין הוערכה במודל רגרסיה לינארית כללי.

133 מטופלים השתתפו במחקר זה. לא היו הבדלים מובהקים במאפיינים הדמוגרפיים של המטופלים בקבוצות השונות. בשעה הראשונה למתן תרופת המחקר, לא נצפה הבדל סטטיסטי בציוני summed pain intensity difference SPID בין הקבוצות.

עם זאת, בשעה הראשונה 800 מ"ג OTFC סיפק הקלה פחותה יותר בכאב, באופן כללי (TOTPAR), בהשוואה ל-200 מ"ג OTFC ו-10 מ"ג מורפין (p=0.051), בעוד ש-10 מ"ג מורפין הביא להקלה גדולה יותר בכאב בהשוואה ל- 2 מ"ג (p=0.02). החל משעתיים ויותר לאחר מתן המינון, היה הבדל מובהק בממוצע ציוני SPID בין 800 מ"ג OTFC לבין 10 מ"ג מורפין (מינונים גבוהים) וכן בין 200 מ"ג OTFC לבין 2 מ"ג מורפין (מינונים נמוכים) (p=0.04 בכל נקודת זמן). כל ארבעת סוגי הטיפול הביאו לתחילת השפעה מהירה, ללא הבדל בין הקבוצות מבחינת תחילת ההשפעה. חציון הזמן עד לתחילת הפעולה של OTFC, בשתי קבוצות המינון, עמד על 4.2 דקות (טווח: 0.4-32.3), לעומת 5.4 דקות עבור 2 מ"ג מורפין (0.2-13.7) ו- 3.8 דקות עבור 10 מ"ג מורפין (0.2-34.3). שתי קבוצות המינון הגבוה הביאו להשפעה הממושכת ביותר של הקלה בכאב, עם משך השפעה דומה באופן כללי (215 דקות עם 800 מ"ג OTFC לעומת 145 דקות עם 200 מ"ג, ו-188 דקות עם 10 מ"ג מורפין לעומת 130 דקות עם 2 מ"ג). בהתאם, מטופלים משתי קבוצות המינון הגבוה לא הזדקקו לאורך זמן ממושך יותר, באופן מובהק, למשככי כאבים נוספים.

מבין המטופלים שהוקצו ל-200 או 800 מ"ג OTFC,י77% ו-74% דיווחו על הקלה טובה מאוד או מצוינת בכאב, בהשוואה ל-43% ו-64% מהמטופלים שהוקצו ל-2 או 10 מ"ג מורפין, בהתאמה. חציון הציון להערכת שיכוך הכאב שהוענק ל-OTFC בשני המינונים ולמורפין במינון גבוה היה "טוב מאוד", בעוד שהמינון הנמוך של מורפין דורג כ"טוב". לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות בחציון הציון.

כל ארבעת הטיפולים נסבלו היטב, ושיעור המטופלים שפרשו מהמחקר תוך שעה מקבלת המינון היה דומה בכל הקבוצות. לא אירעו תופעות לוואי חמורות ואף אחד מהמטופלים לא פרש מהמחקר עקב תופעות לוואי.

OTFC הינו משכך כאבים יעיל ובעל פוטנטיות של 8-14:1 ביחס למורפין בעירוי ורידי, לטיפול בכאב מתפרץ לאחר ניתוח. שני המינונים של OTFC שנבדקו במחקר זה הפגינו יעילות דומה בשעתיים הראשונות למתן המינון, אך המינון הגבוה הביא להשפעה ממושכת יותר. משך הזמן עד תחילת ההשפעה של OTFC היה דומה לזה של מורפין. תוצאות אלו אינן מפתיעות, מאחר וכל האופיואידים הפוטנטיים הנקשרים לקולטני מיו, כולל פנטניל, הוכחו כיעילים בהקלת כאבים, ופרופיל הבטיחות היה דומה למצופה עם אופיואידים. לסיכום, היעילות של OTFC דומה לזו של מורפין בעירוי ורידי, בעוד שהשימוש בטבליות נוח יותר למטופלים. יש צורך במחקר נוסף בכדי להעריך את הבטיחות של OTFC בניהול כאב בתר-ניתוחי.

מקור: 

The Relative Potency of Oral Transmucosal Fentanyl Citrate Compared with Intravenous Morphine in the Treatment of Moderate to Severe Postoperative Pain Anesth Analg. 1999 Sep;89(3):732-8.

נושאים קשורים:  כאב לאחר ניתוח,  כאב בתר ניתוחי,  כאב מתפרץ,  פנטניל,  טבליות פנטניל ציטרט פומיות,  מעבר פנטניל דרך ריריות הפה,  מורפין,  הקלה בכאב,  סולם חזותי אנלוגי,  תחילת השפעת התרופה,  משך השפעת התרופה,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות