טיפול פליאטיבי 24.01.2018

מודל פרמקודינמי לחיזוי התגובה לטיפול במידזולאם בחולים סופניים בוגרים

בעזרת נתוני מחקר פרוספקטיבי ייחודי וראשוני זה נבנה מודל לחיזוי השראת תגובה סדטיבית באמצעות טיפול במידזולאם בחולים סופניים

בקרב חולים סופניים מטרה חשובה ומרכזית היא הקלה בסימפטומים. כאשר הסימפטומים קשים והאפשרויות הקונבנציונאליות לטיפול גורמות לתופעות לוואי בלתי רצויות סדציה הינה טיפול הבחירה. מחקרים מראים שבממוצע 46% מהמטופלים הנוטים למות מטופלים בסדציה (בטווח של 22-67 %).

מידזולאם היא תרופת בחירה המשמשת לסדציה בטיפול פליאטיבי והיא ניתנת בטיטרציה עד לקבלת רמת הסדציה הרצויה. מחקרים פרמקודינמיים מראים שונות קלינית בתגובה לטיפול במידאזולם שחלקית מוסברת על ידי התפקוד הכלייתי והערכת הסטטוס דלקתי של המטופל. מטרת המחקר היתה לשלב בין המידע הפרמקודינמי למידע הפרמקוקינטי ולמצוא וריאנטים קליניים שיכולים לחזות את התגובה לטיפול במידאזולם.

במחקר זה נאסף מידע מ-43 חולים סופניים. המידע כלל נתונים אפידמיולוגיים של החולים שטופלו בסדציה, הערכת עומק הסדציה ואיסוף בדיקות דם בנקודות זמן שונות לאורך הטיפול שעברו עיבוד פרמקולוגי לרמת התרופה ולרמת מטבוליטים.

במידע שנאסף בוצעה אנליזה פרמקודינמית בעזרת מודל הבודק אפקטים בלתי ליניארים אפשריים. פרופילים פרמקוקינטיים נחזו בעזרת המודל הפרמקוקינטי שהתקבל ממחקרי עבר בתחום. עומק הסדציה נמדד בעזרת סכם רמסיי להערכת סדציה בסקלה של 1-6. המטופלים ואופי המחלה הוערכו בעזרת קו-וריאנטים אפשריים. המודל הסופי נבדק באמצעות בדיקת חיזוי ויזואלית. התגובה למידזולאם נחזתה באופן הכי מדוייק על ידי מודל סיכויי ההפרש.

נתונים סטטיסטיים: השפעת מידזולאם על סדציה תוארה באופן תואם על ידי מודל סיכויי ההפרש וכלל הערכת ההסתברות הבסיסית, מודל אי מקס ומודל שונות בין אישית אינדבידואלית. הריכוז האפקטיבי של מידזולאם שהתקבל מדגימות הדם היה 68.7 מיקרוגרם לליטר עבור מטופלים בעלי סכם רמסי להערכת סדציה של 3-5 ו- 117.1 מיקרוגרם לליטר עבור מטופלים בעלי סכם רמסיי של 6. המשתנה הנלווה שנמצא כיחודי ביותר ומשפיע בניבוי רמת הסדציה בהשפעת מידזולאם היה טיפול משולב של מידזולאם והלופידול והראה יכולת חיזוי ראויה.

סיכום: החוקרים הצליחו בעזרת המודל שפיתחו לתאר באופן מדויק את התגובה הקלינית למידזולאם. כפי שצפו מראש נמצאה שונות גבוהה בתגובה לטיפול. שימוש בהלופרידול נמצא כמוריד את ההסתברות לסדציה וייתכן כי קלינית השימוש בהלופרידול קשור לאבחנה נלוות של דליריום הקשור מחקרית לקושי בהשריית סדציה.

מקור: 

Br J Clin Pharmacol. 2017 Sep 27. doi: 10.1111/bcp.13442

https://www-ncbi-nlm-nih-gov.yaffe-ez.medlcp.tau.ac.il/pubmed/28960387

נושאים קשורים:  טיפול פליאטיבי,  סדציה,  פרמקוקינטיקה,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו