מטופל בן 51 אושפז בבית החולים במרץ 2016 עם תלונה של ראייה מטושטשת בעין ימין במשך ארבע שעות, לאחר סחרחורת והקאה. הוא חש סחרחורת כשהוא קם ואז חש בחילה והקיא. לאחר שהתיישב ונח, הוא שם לב לירידה בחדות הראייה בעינו הימנית.

למטופל אין היסטוריה של טראומה ומחלות עיניים. חדות הראייה שלו היתה 20/20 בשתי העיניים בבדיקה גופנית שנערכה חודש קודם לכן. הוא היה בריא, ללא היסטוריה של מחלות מערכתיות כגון יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב. כמו כן, ההתפתחות שלו היתה תקינה, ללא סימנים לתסמונת מרפן, תסמונת Weill-Marchesani או הומוציסטאינוריה.

בבדיקה גופנית לא נמצאו בעיות חריגות. חדות הראייה בעין ימין היתה נמוכה עם זיהוי תנועות יד (hand moving) בלבד. הלחץ התוך-עיני בעין ימין היה 20 מ"מ כספית. נצפה גודש בלחמית העין הימנית, אך הקרנית היתה צלולה. העדשה זזה לתוך התא הקדמי (anterior chamber). האישון היה בקוטר 6 מ"מ ורפלקס החזר האור היה מעוכב. חלק קטן מהגוף הזגוגי (vitreousbody) נצפה מאחורי האישון והרשתית היתה עכורה. העין השמאלית נבדקה ונמצאה תקינה.

המטופל אובחן עם נקע של עדשת עין ימין (lens dislocation) ומסיבה זו בוצע ניתוח להסרת העדשה יחד עם כריתת זגוגית העין (vitrectomy) לאחר 48 שעות. הניתוח הצליח אך התפתחה בצקת בקרנית מאחר והעדשה היתה במגע עם אנדותל הקרנית במשך זמן רב.

לאחר טיפול שנמשך שבוע, הקרנית החלימה וחזרה להיות שקופה והתא הקדמי נהפך לצלול. קוטר האישון חזר לגודל תקין לאחר חודש והרשתית חזרה למצב תקין. הראייה בעין ימין היתה עדיין של אבחנה בתנועות ידיים בלבד, ללא שיפור עם תיקון, והלחץ התוך-עיני עמד על 16 מ"מ כספית ביום השחרור מבית החולים, שבוע לאחר הניתוח.

לאחר חודש, חדות הראייה המתוקנת של המטופל השתפרה ל- 20/25 ובוצע קיבוע משני על ידי תפר של העדשה התוך-עינית שלושה חודשים לאחר מכן.

הקאה הינה תהליך אלים במהלכה מתרחשת סדרת התכווצויות מתואמות של שרירי הבטן יחד עם תנועות בכיוון הפוך של שרירי הוושט. לפי דיווחים קודמים, עלייה בלחץ פנים הצוואר והחזה יכולה להביא לעלייה בלחץ התוך-עיני.

המנגנון מאחורי מצב זה פועל כך שעלייה בלחץ של הצוואר והחזה מעכבת את זרימת הדם בווריד הצווארי (jugular) ולכן דם מהראש לא יכול לחזור אל הלב. חסימת ההחזר הוורידי בראש מובילה לעלייה מהירה בלחץ בגלגל העין, בלחץ התוך-עיני ובעיקר בלחץ בחלל הזגוגית, מקדימה לאחור.

נקע של עדשת העין עשויה להתרחש מסיבות רבות, כשהשכיחה ביותר הינה טראומה, אחריה נקע ספונטני עקב קטרקט עם בשלות יתר (hyper-mature) וכן על רקע מומים מולדים כגון תסמונת מרפן, תסמונת Weill-Marchesani והומוציסטאינוריה. נקע ספונטני של העדשה דווח רבות, בעיקר בקרב מטופלים עם דלקת כרונית של הענבית (uveitis) או קוצר ראייה חמור.

 מקור:

Min Wang Yufang Gao,Rong Li andSheng Wang. Monocular lens dislocation due to vomiting-a case report. BMC Ophthalmology BMC series – open, inclusive and trusted201818:3
https://doi.org/10.1186/s12886-017-0651-8 Published: 8 January 2018

 

נושאים קשורים:  נקע העדשה,  הסרת עדשת העין,  לחץ תוך עיני,  לחץ בזגוגית העין,  בצקת בקרנית,  תסמונת מרפן,  תסמונת Weill-Marchesani,  הומוציסטאינוריה,  תיאור מקרה