מובא להלן דיווח על מטופל בן 77 שחווה הצטמקות ספונטנית של אדנוקרצינומה בראש הלבלב. נסיגת הגידול אירעה לאחר אוטם לבבי, אשר הביא לדחיית ניתוח להסרת הגידול. נסיגת גידול סרטני הינה אירוע נדיר, בעיקר בסרטן הלבלב ולמרות שאינה מובנת לחלוטין, קשורה ככל הנראה לשפעול מערכת החיסון.

גבר בן 77 הגיע לבית חולים בינואר 2015 מאחר ובמשך שבועיים היה עם צהבת, גרד, חבלות, שתן כהה, אובדן תיאבון וירידה לא מכוונת בשנה האחרונה של 13 ק"ג במשקל.

בדיקה גופנית חשפה לחמית צהובה ומסה בבטן עליונה בצד ימין הניתנת למישוש כ- 2-3 ס"מ מתחת לגבול הצלעות השמאלי.

בדיקת תפקודי כבד חשפה עלייה ברמות בילירובין כללי עם 131 מיקרומול/ליטר, אלאנין טרנסאמינאז (ALT) עם 300 יחידות/ליטר, אספרטאט טרנסאמינאז (AST) עם 217 יחידות/ליטר ופוספטאזה בסיסית (ALP) עם 964 יחידות/ליטר.

כמו כן, רמת הסמן הביולוגי 19-9CA היתה גבוהה, עם 227 יחידות/ליטר. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של הבטן והאגן חשפה הרחבה ניכרת של צינוריות המרה התוך-כבדיות והמשותפות ומסה תת-וסקולרית עם גבולות מטושטשים בראש הלבלב, שגודלה בערך 4.0 על 4.4 ס"מ. על בסיס ממצאים אלו נקבעה אבחנה של אדנוקרצינומה נתיחה בראש הלבלב ולמטופל נקבע תור לניתוח וויפל (pancreaticoduodenectomy).

הערכת הרדמה טרום-ניתוחית חשפה אוושה בעורקי התרדמה ובדיקת דופלקס העלתה ממצא של חסימה דו-צדדית של 70% מחלל העורקים. בעקבות ממצא זה המטופל עבר כריתה של פנים עורק התרדמה השמאלי (endarterectomy).

לאחר הניתוח, המטופל עבר אירוע של אוטם בשריר הלב ללא עליות ST (NSTEMI) שהסתבך על ידי בצקת ריאות. שלושה שבועות לאחר מכן המטופל שוחרר לביתו. ניתוח וויפל, שהיה אמור להתבצע מספר שבועות לאחר שחרור המטופל, נדחה עקב האירוע הלבבי.

במהלך ארבעת השבועות בין קבלת האבחנה של אדנוקרצינומה בראש הלבלב לשחרור מבית החולים, בדיקות תפקודי הכבד של המטופל השתפרו באופן מפתיע ובתוך ארבעה חודשים הגיעו לערכים תקינים לחלוטין ללא הפחתת הלחץ בדרכי המרה.

חודשיים לאחר מכן נצפה נירמול של רמות 19-9CA. התיאבון של המטופל חזר והוא העלה במשקל. CT של הבטן והאגן שבוצע ארבעה חודשים לאחר האבחנה הראשונית הראה כי ההרחבה בצינוריות המרה התוך-כבדיות והמשותפות נפתרה ואינה ובנוסף לא היה ניתן לאתר גידול בראש הלבלב. סריקת CT-PET חשפה העדר צריכה מוקדית ניכרת של פלואורו-דאוקסי-גלוקוז (FDG) בלבלב. לאור אירועים אלו, בוטל ניתוח וויפל.

שתי סריקות CT של הבטן והאגן שבוצעו ארבעה ועשרה חודשים מהסריקה החיובית היו ללא ממצאים חריגים. מאז ינואר 2015, המטופל היה במעקב במשך שישה חודשים, במהלכם בדיקות תפקודי כבד ורמות 19-9CA הפכו תקינות. פגישת המעקב האחרונה בוצעה במאי 2016 ובדיקות הדם של המטופל היו תקינות.

נסיגה ספונטנית של סרטן מוגדרת כהיעלמות חלקית או מלאה של מחלה ממאירה ללא טיפול או עם טיפול שנקבע כי אינו מספיק כדי להשפיע על הממאירות. נסיגה ספונטנית הינה נדירה מאוד ומתרחשת אחת ל60,000- עד 100,000 מקרי סרטן, אך דווח כי התרחשה כמעט בכל סוגי הגידולים הממאירים.

נסיגה ספונטנית של סרטן הלבלב נדירה במיוחד ודווח בספרות המקצועית על חמישה מקרים בלבד עד עתה. גורמים הקשורים לנסיגה ספונטנית כוללים זיהומים, אשר מביאים לפלישת לויקוציטים משופעלים לגידול, חום והשפעות אלרגניות והורמונליות. הפתופיזיולוגיה של נסיגת סרטן אינה ברורה היטב וככל הנראה קשורה למספר גורמים. במקרה זה, ייתכן והסיבה לנסיגה קשורה לכך כי אוטם בשריר הלב מלווה בחום ולויקוציטוזיס במהלך ולאחר האירוע.

מקור: 

Int J Surg Case Rep. 2018; 42: 55–59. Published online 2017 Dec 2. doi:  10.1016/j.ijscr.2017.11.056
Spontaneous regression of pancreatic cancer: A case report and literature review
Ken Min Chin,a Chung Yip Chan,b,c,d and Ser Yee Leeb,c,d

 

נושאים קשורים:  סרטן לבלב,  קרצינומה בראש הלבלב,  נסיגה ספונטנית של סרטן,  19-9CA,  ניתוח וויפל,  היצרות בעורק התרדמה,  אוטם שריר הלב,  NSTEMI,  תיאור מקרה