על אף היותו טיפול יעיל ביותר לדום נשימה בשינה, ידוע כי ההיצמדות לטיפול ב-CPAP נמוכה, במיוחד עם חלוף הזמן מהתחלת הטיפול. מחקר זה בדק את ההיצמדות לטיפול ב-CPAP לאורך זמן ואת הגורמים החוזים היצמדות לטיפול.

במחקר שנערך באיטליה נכללו חולים עם דום נשימה בשינה בדרגה בינונית-קשה (AHI>15/h), אשר קיבלו מרשם ל-CPAP משנת 2002 ועד 2016. ההיצמדות לטיפול נבדקה בביקורים חוזרים והוגדרה כשימוש ב-CPAP לפחות 4 שעות בלילה לפחות 5 לילות בשבוע.

נתונים סטטיסטיים: 249 נבדקים נכללו במחקר, משך המעקב החציוני היה 74.8 חודשים. ההיצמדות לטיפול בתום תקופת המעקב הייתה 41.4% (42.3% בגברים, 37.0% בנשים). שיעור ההצמדות היה משמעותית גבוה יותר בדנ״ש קשה לעומת בינוני (51.8% לעומת 22.1%, p<0.001). גורמים שנמצאו קשורים לחוסר היענות כללו חומרת דנ״ש נמוכה, עישון סיגריות ואירוע קרדיו-וסקולרי קודם.

בקבוצת מחקר זו, היצמדות לטיפול ב-CPAP בתקופת מעקב חציונית של 75 חודשים בקרב חולי דום נשימה בשינה בחומרה בינונית-קשה הייתה פחות מחצי. חומרת הדנ״ש קשורה להיצמדות גבוהה יותר בעוד עישון סיגריות ואירוע קרדיו-וסקולרי ניבאו היצמדות נמוכה.

מקור:

Long-term prediction of adherence to continuous positive air pressure therapy for the treatment of moderate/severe obstructive sleep apnea syndrome
Francesco Baratta, et al. Sleep Medicine.Volume 43, March 2018, Pages 66-70.

 ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  דום נשימה בשינה,  CPAP,  היצמדות לטיפול