רמוסירומאב 28.03.2018

האם רמוסירומאב מתגברת על עמידות לטרסטוזומאב בחולים עם אדנוקרצינומה גסטרואזופגיאלית?

במחקר נמצא כי רמוסירומאב, המעכבת את הקולטן VEGFR-2, מובילה להתייצבות מחלה בשיעור ניכר בחולים שקיבלו טיפול מבוסס טרסטוזומאב כקו ראשון

תא סרטני (אילוסטרציה)
תא סרטני (אילוסטרציה)

מטופלים עם סרטן קיבה מתקדם סובלים מפרוגנוזה עגומה עם אפשרויות טיפול מוגבלות מעבר לטיפולי קו ראשון. מטרת תקציר זה היא להדגיש את הפוטנציאל לתגובה ממושכת באנשים עם גידולים חיוביים ל-HER2י(Human Epidermal Growth Factor Receptor 2).

החוקרים ניתחו מידע ממטופלים אשר אובחנו עם סרטן קיבה מתקדם חיובי ל-HER2, שמחלתם התקדמה על טיפול משולב מבוסס טרסטוזומאב ובהמשך קיבלו שילוב של רמוסירומאב בשילוב עם פקליטקסל.

החוקרים מצאו כי הטיפול מבוסס רמוסירומאב הוביל להתייצבות מחלה ב-50% ממשתפי המחקר (5 מתוך 10 מטופלים) והזמן החציוני להשגת שליטה המחלה היה שמונה חודשים. החוקרים הסיקו כי משך התגובה הממושך שנצפה בניסוי מרמז על קשר בין מסלול ה-EGFי(epithelial growth factor) ומסלול האנגיוגנזה ודורש מחקר נוסף.

מקור:

Tehfe, M.  et al. (2018) Future Oncology  14(3)

נושאים קשורים:  רמוסירומאב,  טרסטוזומאב,  קו שני,  קרצינומה גסטרואסופגיאלית,  VEGF,  EGF,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות