קיימת מחלוקת בין קווים מנחים בינלאומיים שונים לגבי השאלה האם ניתן להשתמש במאפיינים הקשורים למטופל לצורך בחירה של הטיפול הראשוני במטופלים עם לחץ דם גבוה ראשוני לא מסובך.

מטרת המחקר היתה לזהות מאפיינים הקשורים למטופל אשר יכולים לנבא את התגובה לשני סוגים שונים של תרופות ללחץ דם גבוה בקרב מטופלים אשר אובחנו לראשונה עם לחץ דם גבוה במסגרת טיפול ראשוני.

החוקרים ביצעו מחקר תווית פתוחה, פרוספקטיבי, עם הצלבה סמויה בין הטיפולים בקרב 120 מטופלים אשר אובחנו לראשונה עם לחץ דם גבוה ב-10 מרפאות שונות של רופאי משפחה. המטופלים קיבלו 12.5 מ"ג של Hydrochlorothiazide פעם ביום במשך 4 שבועות ו-80 מ"ג של Valsartan פעם ביום במשך 4 שבועות. בין החלפת התרופות המטופלים לא נטלו תרופות ללחץ דם במשך 4 שבועות. סדר מתן התרופות נקבע באופן אקראי.

בתחילת המחקר תועדו מאפיינים כמו גיל, מין ומצב המנופאוזה. בנוסף, לפני מתן של כל אחת מהתרופות, נבדקו גם לחץ דם אמבולטורי במשך 24 שעות, לחץ דם במרפאה, ריכוז של רנין בדם, NT- proBNP, אשלגן, eGFR י(estimated glomerular filtration rate), אלבומין בשתן, BMI והיקף המותניים. התוצא העיקרי שנבדק במחקר היה ההבדל בתגובה מבחינת לחץ דם סיסטולי בין שתי הקבוצות, אשר נבדק באמצעות ממוצע של לחץ דם אמבולטורי במהלך היום.

בניתוח הנתונים פר-פרוטוקול (per-protocol) נכללו 98 מטופלים (52% נשים, גיל חציוני 53 שנים). תוצאות המחקר הראו כי אף אחד מהמשתנים שנבדקו לא הצליח לנבא הבדלים בלחץ הדם בתגובה לתרופות השונות. טווח התגובה של השינוי בלחץ הדם אצל המטופלים נע בין עלייה של 18 מ"מ כספית עד לירידה של 39 מ"מ כספית.

מסקנת החוקרים היתה שלא ניתן היה לזהות גורמים מנבאים לתגובה לטיפול בלחץ דם גבוה בקרב הקבוצה הרלוונטית של מטופלים עם לחץ דם ראשוני שאובחן לאחרונה. תוצאות המחקר הנוכחי תומכות בקווים המנחים בארה"ב ובאירופה יותר מאשר בקווים המנחים באנגליה ובגרמניה בנוגע לטיפול בלחץ דם גבוה.

מקור:

Van der Wel, M.c. et al. (2018) Family Practice 35,1.

נושאים קשורים:  מחקר הצלבה,  לחץ דם גבוה,  גורמים מנבאים,  טיפול תרופתי,  מחקרים