בשנים האחרונות, חלה מגמת עלייה בשימוש בנוגדי קרישה ונוגדי טסיות חדשים. ידוע מעט על הרעילות והסיכון לדימום עם תרופות אלו לאחר מינון יתר חד. המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי היתה להעריך את הסיכון היחסי של כל אירועי הדימום ודימום כבד בקרב מטופלים עם מינון יתר חד של נוגדי קרישה ונוגדי טסיות חדשים.

זהו מחקר רטרוספקטיבי על צריכה חדה של אפיקסבן (Apixaban- Eliquis), קלופידוגרל (Clopidogrel - Plavix, Clopid), דביגטרן (Dabigatran - Pradaxa), אדוקסבן (Edoxaban - Lixiana), פרסוגרל (Prasugrel - Effient), ריברוקסבן (Rivaroxaban - Xarelto) וטיקגרלור (Ticagrelor - Brillinta) אשר דווחה לשבעה מרכזי בקרת הרעלות בארבע מדינות על פני 10 שנים. השכיחות של דימום חושבה עבור כל תכשיר והדימום סווג כזניח, קל או כבד.

אותרו 322 אירועים של מינוני יתר חדים ורובם (80.7%, 260 אירועים) היו עם קלופידוגרל. דימום אירע ב-16 מקרים (4.9%), כולל שבעה מקרים עם קלופידוגרל, שישה עם ריברוקסבן, שניים עם דביגטרן ואחד עם אפיקסבן. רוב אירועי הדימום סווגו כדימום כבד (תשעה אירועים). בהשוואה של נוגדי קרישה חדשים (novel anticoagulants) לחוסמי קולטן P2Y12, הסיכון היחסי (relative risk - RR) לכל דימום שהוא עם נוגד קרישה חדש היה 6.68 (95% רווח בר סמך: 2.63-17.1) והסיכון היחסי לדימום כבד היה 18.1 (3.85-85.0).

מינון יתר חד של נוגדי קרישה או נוגדי טסיות חדשים קשור לסיכון קטן לדימום משמעותי. הסיכון גדול יותר עם חוסמי גורם הקרישה Xa וחוסמי תרומבין ישירים, בהשוואה לחוסמי קולטן P2Y12 .

מקור: 

nn Emerg Med. 2018 Mar;71(3):273-278. doi: 10.1016/j.annemergmed.2017.08.046. Epub 2017 Oct 9.
Assessing Bleeding Risk in Patients With Intentional Overdoses of Novel Antiplatelet and Anticoagulant Medications.
Levine M1, Beuhler MC2, Pizon A3, Cantrel FL4, Spyres MB5, LoVecchio F6, Skolnik AB7, Brooks DE6.

נושאים קשורים:  מחקרים,  מינון יתר,  נוגדי קרישה,  נוגדי טסיות,  NOAC,  DOAC,  אפיקסבן,  אליקוויס,  קלופידוגרל,  פלביקס,  דביגטרן,  פרדקסה,  אדוקסבן,  ליקסיאנה,  פרסוגרל,  אפיאנט,  ריברוקסבן,  קסרלטו,  טיקגרלור,  ברילינטה,  דימום קל,  דימום כבד,  מרכז בקרת הרעלות,  חוסם גורם Xa,  חוסם תרומבין ישיר