במחקר זה, מטרת החוקרים היתה לאשר את הממצאים שעלו ממחקר קודם אשר כלל 572 מטופלים מ-Memorial Sloan Kettering Cancer Center ובו נמצא כי 49% מהמטופלים התאוששו והגיעו לסינון הכלייתי המשוער (estimated glomerular filtration rate, GFR) בתוך שנתיים לאחר כריתת הכליה.

לצורך כך נערך מחקר רטרוספקטיבי שכלל 1,928 משתתפים תוך שימוש במידע משלושה מרכזים רפואיים שונים. התוצא העיקרי היה שיקום לאחר ניתוח של ה-GFR. המידע נותח סטטיסטית בעזרת ההיארעות המצטברת ורגרסיית סיכון כאשר מוות מכל הסיבות נחשב כאירוע מתחרה.

מחקר זה הראה כי 45% מהמטופלים התאוששו לרמת ה-GFR המשוערת טרום-הניתוח עד שנתיים לאחר הניתוח לכריתת הכליה. מעבר לכך, מחקר זה אישר כי השיקום של התפקוד הכלייתי משתנה בהתאם לתפקוד הכלייתי טרום-הניתוח כך שמטופלים עם GFR נמוך טרם הניתוח היו בעלי סיכוי טוב יותר לשיקום.

ממחקר זה עולה גם כי גודל הגידול ומין נשי קשורים באופן מובהק לעלייה בסיכוי לשיקום התפקוד הכלייתי.

מסקנת החוקרים במחקר זה היא כי בטווח הארוך חלק נכבד מן המטופלים עברו שיקום והגיעו ל-GFR שהיה להם טרום הניתוח לכריתת כליה רדיקלית. הסיכוי לשיקום הינו מוגבר בקרב מטופלים עם GFR נמוך יותר לפני הניתוח.

מקור:

Zabor, E.C. et al. (2018) the journal of nephrology. 199(4)

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה