סוכרת סוג 2 29.04.2018

הקשר בין אגוניסטים ל-GLP1, מעכבי SGLT2 ו-DPP4 לתמותה בסוכרת

השימוש במעכבי SGLT-2 או אגוניסטים לGLP-1 היה קשור עם פחות תמותה בהשוואה למעכבי DPP-4, פלצבו או חוסר טיפול בחולי סוכרת סוג 2

סוכרת ותרופות נוספות (אילוסטרציה)
סוכרת (אילוסטרציה)

היעילות הקלינית היחסית של מעכבי SGLT-2 - sodium-glucose cotransporter 2, אגוניסטים ל-GLP-1 - glucagon-like peptide 1 ומעכבי DPP-4 - dipeptidyl peptidase 4 לטיפול בסוכרת סוג 2 איננה ידועה.

מחקר חדש בוצע במטרה להשוות את היעילות של מעכבי SGLT-2, אגוניסטים לGLP-1 ומעכבי DPP-4 על תמותה ותוצאים קרדיווסקולריים באמצעות מטא אנליזה.

בוצע חיפוש במאגרי המידע המקובלים אחר מחקרים מבוקרים ומטא אנליזות שפורסמו עד אוקטובר 2017. נכללו מחקרים קליניים אקראיים שכללו מטופלים עם סוכרת סוג 2 ותקופת מעקב של לפחות 12 שבועות שהשוו מעכבי SGLT-2, אגוניסטים ל-GLP-1 ומעכבי DPP-4 אחד עם השני, פלצבו או חוסר טיפול.

התוצא הראשוני היה תמותה מכל הסיבות. תוצאים משניים כללו תמותה קרדיווסקולרית, אירועי אי ספיקת לב, אוטם לבבי, תעוקת חזה לא יציבה ושבץ. תוצאי בטיחות היו תופעות לוואי והיפוגליקמיה.

מטא אנליזה זו כללה 236 מחקרים אקראיים שכללו 176,310 מטופלים. נמצא כי מעכבי SGLT-2י[Absolute risk difference (RD) -1.0% ;יHazard ratio י(HR)י0.80 ; 95% credible interval (Crl) 0.71 – 0.89] ואגוניסטים לGLP-1 (Absolute RD -0.6% ; HR 0.88 ; 95% Crl 0.81-0.94) היו קשורים עם תמותה מכל הסיבות נמוכה יותר משמעותית מאשר קבוצות הבקרה.

מעכבי SGLT-2י(Absolute RD -0.9% ; HR 0.78 ; 95%Crl 0.68-0.90) ואגוניסטים ל-GLP-1י(Absolute RD -0.5% ; HR 0.86 ; 95%Crl 0.77-0.96) היו קשורים עם תמותה נמוכה יותר בהשוואה למעכבי DPP-4.

לא נמצא כי מעכבי DPP-4 קשורים באופן משמעותי עם תמותה נמוכה יותר מכל הסיבות (Absolute RD 0.1% ; HR 1.02 ; 95%Crl 0.94-1.11)  מאשר קבוצות הבקרה. מעכבי SGLT-2י(Absolute RD -0.8% ; HR 0.79 ; 95%Crl 0.69-0.91)  ואגוניסטים ל-GLP-1י(Absolute RD -0.5% ; HR 0.85 ; 95%Crl 0.77-0.94) היו קשורים באופן משמעותי עם פחות תמותה קרדיווסקולרית מאשר קבוצות הבקרה.

מעכבי SGLT-2 היו קשורים באופן משמעותי עם פחות אירועי אי ספיקת לב (Absolute RD -1.1% ; HR 0.62 ; 95%Crl 0.54-0.72) ואוטם לבבי (Absolute RD -0.6% ; HR 0.86 ; 95%Crl 077-0.97) מאשר קבוצות הביקורת. אגוניסטים לGLP-1 היו קשורים עם סיכון גבוה משמעותית לתופעות לוואי שהובילו לפרישה מהמחקר בהשוואה מאשר מעכבי SGLT-2י(Absolute RD 5.8% ; HR 1.80 ; 95%Crl 1.44-2.25) ומעכבי DPP-4י(Absolute RD 3.1% ; HR 1.93 ; 95%Crl 1.59-2.35).

לסיכום, במטא אנליזה זו, השימוש במעכבי SGLT-2 או אגוניסטים ל-GLP-1 היה קשור עם פחות תמותה בהשוואה למעכבי DPP-4, פלצבו או חוסר טיפול. השימוש במעכבי DPP-4 לא נמצא קשור עם פחות תמותה בהשוואה לפלצבו או חוסר טיפול.

מקור:

Zheng SL, Roddick AJ, Aghar-Jaffar R, et al. Association Between Use of Sodium-Glucose Cotransporter 2 Inhibitors, Glucagon-like Peptide 1 Agonists, and Dipeptidyl Peptidase 4 Inhibitors With All-Cause Mortality in Patients With Type 2 DiabetesA Systematic Review and Meta-analysis. JAMA. 2018;319(15):1580–1591. doi:10.1001/jama.2018.3024

ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת,  סוכרת סוג 2,  תמותה,  מעכבי SGLT-2,  אגוניסטים לGLP-1,  מעכבי DPP-4
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו