קרצינומה של האנוס 02.05.2018

פרוגנוזה בקרצינומה של האנוס: סקירה שיטתית, מטה-רגרסיה וסימולציה

השימוש בטכנולוגיות חדשות לקביעת שלב הגידול יכול לגרום לסיווג לא נכון של שלב המחלה האמיתי, להטות את הניהול במחלה ולהגביר את הסיכון לטיפול עודף

סרטן הקולון. אילוסטרציה

בחולים עם קרצינומה קשקשית של האנוס (squamous cell carcinoma of the anus-SCCA), מעורבות של בלוטות לימפה (lymph node positivity-LNP) מעידה על פרוגנוזה רעה עבור שרידות והינה הכרחית לתכנון רדיותרפיה.

בשלושת העשורים האחרונים השיעור של LNP גדל ומשקף בעיקר אבחון משופר באמצעות הדמיה - תהליך הידוע בשם "הגירת שלב בלוטות". פרוגנוזה עבור חולים עם LNP או ללא LNP המלווה על ידי פיזור שלב T קבוע יכולה להשתפר ללא שיפור בשרידות כללית עבור החולה הבודד. פרדוקס זה ידוע בשם תופעת וויל רוג'רס.

מטרת עבודה זו היתה להעריך באופן שיטת את ההשפעה של "הגירת שלב בלוטות" על שרידות ב-SCCA ולהתייחס להשערה חדשה הגורסת כי תופעת וויל רוג'רס גורמת להבחנה פרוגונסטית מופחתת.

העבודה בוצעה כסקירה שיטתית ומטה-רגרסיה על מנת לכמת שינויים ב-LNP על פני זמן ולהעריך את ההשפעה של שינוי זה על שרידות והבחנה פרוגנוסטית. החוקרים סקרו את מאגרי המידע MEDLINE, Embase וספריית Cochrane על מנת לזהות מחקרים אקראיים ותצפיתיים שבחנו חולים עם SCCA בין ה-1 לינואר, 1970 ל-11 לאוקטובר, 2016. המחקרים הוכללו בעבודה אם החולים קיבלו רדיו-כימותרפיה או רדיותרפיה כטיפול העיקרי, דווח על שיעור LNP ודווחה שרידות כללית. מחקרים שכללו פחות מ-50 חולים הוצאו מהעבודה.

התוצא העיקרי שנמדד היה שרידות כללית לחמש שנים. על מנת לבחון תסריטים בהם הבחנה פרוגנוסטית ירודה יכולה להתרחש, החוקרים ביצעו סימולציה של שיעורי LNP שונים ושרידות כוללת אמיתיים והשוו אותם עם תוצאים צפויים.

החוקרים זיהו 62 מחקרים אשר דיווחו על שיעורי LNP. המחקרים כללו 10,569 חולים. מתוך מחקרים אלו, 45 מחקרים (6,302) כללו מעקב עבור שרידות כוללת לחמש שנים לכלל העוקבה. 11 מחקרים עם שרידות כוללת לחמש שנים ביצעו ריבוד לפי סטטוס בלוטות ו-20 מחקרים חישבו יחסי סיכונים.

ב-62 מחקרים שיעור ה-LNP עלה מהערכה ממוצעת של 15.3% (רווח בר-סמך 95%, 10.5-20.1) ב-1980 ל-37.1% (34.0-41.3) ב-2012 (p<0.0001). ב-11 מחקרים עם מידע פרוגנוסטי, LNP גובר נמצא כקשור עם שרידות כוללת גדולה יותר הן בקטגוריית החולים החיוביים לבלוטות והן בחולים השליליים לבלוטות בעוד שהשיעור המשולב של גידולים בשלב T3 או T4 נותרה קבועה. ב-20 מחקרים, על פני טווח של שיעורי LNP הנע בין 15-40%, יחסי הסיכונים עבור שרידות כוללת של חולים עם בלוטות לימפה לעומת חולים ללא בלוטות לימפה פחתה באופן מובהק סטטיסטית מ-2.5 (1.8-3.3) ב-15% LNP ל-1.3 (1.2-1.9; p=0.014) ב-40% LNP. תרחישי הסימולציה שיחזרו השפעה זו כאשר שיעורי ה-LNP האמיתיים היו 20% או 25% אך לא אם השיעורים היו מעל 30%.

החוקרים מדווחים על ההשלכות של סיווג לא נכון של סרטן אנאלי אשר מכונה בעבודה זו "הבחנה פרוגנוסטית מופחתת". תצפית חדשה זו מעידה  כי שיעורי LNP של יותר מ-30% אשר נמצאו במחקרים קליניים מודרניים הינם גבוהים מאשר השיעור האמיתי של LNP. השימוש בטכנולוגיות חדשות לקביעת שלב הגידול יכול לגרום לסיווג לא נכון של שלב המחלה האמיתי, להטות את הניהול במחלה ולהגביר את הסיכון לטיפול עודף.

מקור:

Sekhar, H. et al. (2017) The Lancet Oncology.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן אנאלי,  פרוגנוזה,  בלוטות לימפה,  סקירה שיטתית,  סימולציה,  שלב מחלה
תגובות