ישנוניות וכתוצאה מכך תאונות דרכים הן אחת ההשלכות הקשות של הפרעות שינה. רוב המחקרים בנושא מבוססים על דיווח של הנהגים עצמם או של המשטרה. מחקר זה בדק את הקשר בין שבע הפרעות שינה שונות לאופי הנהיגה, שיעור תאונות דרכים ו״כמעט״ תאונות בארה״ב באמצעות מערכת תיעוד אלקטרונית שהותקנה ברכבים.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר Second Strategic Highway Research Programי(SHRP)יnaturalistic driving study., הותקנו ציוד אלקטרוני ומצלמות ברכבים של 3,541 נהגים אמריקאים בגילאי 16-98 למשך 1-2 שנים. ציוד זה אפשר לקבל נתונים על אופי הנהיגה, תנאי הדרך ותאונות או ״כמעט״ תאונות דרכים במהלך נהיגה טבעית ושגרתית. במקביל המשתתפים מילאו שאלוני בריאות ושינה ונאספו מהם נתונים דמוגרפיים.
נתונים סטטיסטיים: נשים עם Restless Leg Syndrome ונהגים עם אינסומניה או נרקולפסיה היו בסיכון גבוה משמעותית לתאונות או ״כמעט״ תאונות דרכים (סיכון יחסי מותאם 2.26, 1.49 ו-10.24 בהתאמה).
עובדי משמרות ונשים עם דום נשימה או Restless Leg Syndrome גם נמצאו בסיכון מוגבר לנהיגה לא זהירה (סיכון יחסי מותאם 3.53, 1.36 ו-3.38 בהתאמה).
נהגים עם הפרעת תנועות רגליים מחזוריות היו בסיכון מוגבר לתאונות דרכים קשות (סיכון יחסי מותאם 1.43). מיגרנות לא היו קשורות להפרעות בנהיגה.
סיכום: על פי החוקרים זהו מחקר ראשון מסוגו שבדק באופן אובייקטיבי, לאורך זמן ובתנאי נהיגה טבעיים את מאפייני הנהיגה והתאונות של נהגים עם שבע הפרעות שינה שונות. הממצאים איששו את שדווח בעבר על הסיכון המוגבר של נהגים עם הפרעות שינה לנהיגה לא זהירה ותאונות דרכים.
מקור:
Terplan M, et al. Sleep, Volume 41, Issue 4, 1 April 2018.
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי
תגובות אחרונות