זיהומים חיידקיים נמצאו כקשורים לתוצאים שליליים במטופלים עם שחמת הכבד, אך זיהומים פטרייתיים נעשים נפוצים יותר. במחקר זה החוקרים רצו להגדיר את גורמי הסיכון להתפתחות זיהום פטרייתי ולבחון את השפעתו על השרידות במהלך 30 ימים.

במחקר עוקבה גדול ורב-מרכזי, הושוו פרטים דמוגרפיים, טיפול ביחידות טיפול נמרץ, כשל איבר / כשל כבד אקוטי-על-כרוני ושרידות לאחר 30 יום, בין מטופלים ללא זיהומים, עם זיהום חיידקי בלבד ומטופלים עם זיהום פטרייתי.

המשתנים הקשורים להתפתחות זיהום פטרייתי נקבעו תוך שימוש ברגרסיה רבת-משתנים. משתנים אורדינליים (0= ללא זיהום, 1= זיהום חיידקי הנרכש בקהילה, 2= זיהום חיידקי הנרכש בבית החולים, 3= זיהום פטרייתי) הוכנסו למודל שרידות במהלך 30 יום.

סך הכל השתתפו במחקר 2,743 מטופלים (1,691 ללא זיהום, 918 עם זיהום חיידקי ו-134 עם זיהום פטרייתי).

מטופלים עם זיהום פטרייתי, אשר רכשו את הזיהום בבית החולים בכל המקרים, נמצאו כבעלי סיכון מוגבר לאשפוז עם זיהום חיידקי, פריטוניטיס חיידקי, סיכון מוגבר לסוכרת ולשחמת כבד מתקדמת. עוד נמצא כי סוג הזיהום החיידקי אינו מנבא את הסיכון לזיהום פטרייתי.

ניתוח סטטיסטי רב-משתני הראה כי לגברים קיים גורם מגן מסוים, בעוד שסוכרת, אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, פגיעה אקוטית בכליה וזיהום חיידקי באשפוז נמצאו כקשורים להתפתחות זיהום פטרייתי (שטח מתחת לעקומה = 0.82).

בנוסף, החוקרים מצאו כי זיהום פטרייתי קשור באופן מובהק לסיכון גבוה יותר לכשל כבדי אקוטי-על-כרוני, אשפוז ממושך, אשפוז ביחידות טיפול נמרץ ושרידות נמוכה יותר במהלך 30 ימים.

אחוזי התמותה היו 30% ברוב הזיהומים הפטרייתיים אך מעל ל-50% במקרים של זיהום פטרייתי בדם או פריטוניטיס פטרייתית. מעבר לכך, בניתוח רב-גורמי, גיל, פגיעה אקוטית בכליה, מודל עבור מחלת כבד סופנית, אשפוז ביחידת טיפול נמרץ וזיהום אורדינלי, פגעו בשרידות (מובהקות < 0.0001, שטח מתחת לעקומה = 0.83).

לסיכום, זיהומים פטרייתיים נמצאו כקשורים לשרידות גרועה לאחר 30 ימים במטופלים מאושפזים עם שחמת בהשוואה למטופלים ללא זיהום וכן בהשוואה למטופלים עם זיהום חיידקי. מטופלים עם סוכרת, פגיעה כלייתית אקוטית וכן אלה עם זיהום חיידקי באשפוז הינם בסיכון גבוה.

מקור:

Bajaj. J.S et al. (2018) AJG. 113(4)

נושאים קשורים:  מחקרים,  שחמת הכבד,  זיהום חיידקי,  זיהום פטרייתי,  כשל כבדי