תפליט פלאורלי ממאיר משפיע על יותר מ-750,000 אנשים מדי שנה באירופה ובארצות הברית.

פלאורודזיס באמצעות טלק בחולים מאושפזים הוא טיפול נפוץ אך נקזים פלאורליים המוכנסים לצורך ניקוז התפליט מהווים חלופה אמבולטורית אפשרית. החוקרים בחנו האם מתן טלק דרך נקז פלאורלי קיים הינו יעיל יותר לצורך פלאורודזיס מאשר הכנסת נקז בלבד.

על פני תקופה של ארבע שנים החוקרים גייסו מטופלים עם תפליט פלאורלי ב-18 מרכזי טיפול בממלכה המאוחדת. לאחר הכנסת נקז פלאורלי, המטופלים עברו ניקוז קבוע במסגרת מרפאות חוץ. במידה ולא הייה עדות לכליאת ריאה משמעותית (ריאה שאינה מתרחבת בה התרחבות ריאה והתנגדות פלאורלית אינן אפשרויות בשל פיברוזיס ויסצרלי או חסימה ברונכיאלית) לאחר עשרה ימים, המטופלים חולקו באופן אקראי לקבל ארבעה מיליגרם של טלק או טיפול אינבו דרך הנקז הקיים.

הטיפול ניתן באופן חד-סמוי. מעקב בוצע במשך 70 ימים. התוצא העיקרי היה הצלחת הפלאורודזיס ביום 35 לאחר החלוקה האקראית.

יעד גיוס 154 משתתפים העוברים רנדומיזציה הושג לאחר שנעשו פניות ל-584 מטופלים. ביום 35, 30 מתוך 69 (43%) המטופלים בקבוצת הטלק עברו פלאורודזיס מוצלח לעומת 16 מתוך 70 (23%) בקבוצת האינבו (יחס סיכונים 2.20; רווח בר-סמך 95%: 1.23-3.92); p=0.008).

לא נצפו הבדלים בין הקבוצות בהיבט גודל התפליט ומורכבותו, מספר ימי האשפוז, תמותה או תופעות לוואי. לא נצפה עודף מובהק סטטיסטית של חסימות של הנקז בקבוצת הטלק.

מסקנת החוקרים היא כי בקרב אנשים ללא לכידת ריאה משמעותית, מתן טלק במסגרת מרפאת חוץ דרך נקז פלאורלי קיים לטיפול בתפליטים ממאירים הוביל לסיכוי גבוה באופן מובהק סטטיסטית להשיג פלאורודזיס ביום 35 לעומת נקז בלבד ללא תופעות שליליות.

מקור:

Bhatnagar, R. et al.  (2018) NEJM. 378, 1313

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  תפליט פלאורלי,  נקז,  טלק,  פלאורודזיס