מטרת מחקר זה הייתה לקבוע האם הסיכון הקרדיווסקולרי (CV) בחולים עם סרטן ערמונית שונה בין חולים שקיבלו טיפול מונע אנדרוגן עם סירוס ניתוחי וחולים שקיבלו טיפול מונע אנדרוגן עם אנאלוג GnRH.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע באמצעות שימוש בנתוני ביטוח בריאות של 14,715 חולים עם סרטן ערמונית שאובחנו בין 1 לינואר 1997 ל-31 בדצמבר 2011. החולים טופלו עם כריתת אשכים דו-צדדית או עם GnRH. בוצע תקנון לחוסר האיזון בין מאפייני הבסיס של משתתפי שתי הקבוצות. מודל Cox שימוש עבור זיהוי גורמי סיכון לאוטם שריר הלב (MI), שבץ אסכמי (IS) וסיבוכים לבביים.
בסך הכול, 3,578 חולים עם סרטן ערמונית (24.3%) עברו כריתת אשכים דו-צדדית ו-11,137 חולים (75.7%) קיבלו GnRH.
בשתי הקבוצות נצפה סיכון דומה לאירועי CV איסכמיים (MI או SI; יחס סיכונים, 1.16; רווח בר-סמך 95%, 0.97-1.38) במהלך זמן מעקב חציוני של 3.3 שנים. עם זאת, במהלך השנה וחצי הראשונה של המעקב היו יותר אירועי CV איסכמיים בחולים שעברו כריתת אשכים מאשר בחולים שקיבלו GnRH (יחס סיכונים 1.40; 1.04-1.88) ובמיוחד בחולים שהיו בני 65 שנים ומעלה, סבלו מיתר לחץ דם, היו בעלי אינדקס צ'ארלסון של שלוש ומעלה, סבלו מ-MI, IS או מחלת לב כלילית בעבר.
מסקנת החוקרים היא כי לעומת כריתת אשכים דו-צדדית, שימוש ב-GnRH אינו מעלה סיכון לאירועי CV איסכמיים בחולים עם סרטן ערמונית. למרות זאת, כריתת אשכים קשורה בשיעור גבוה יותר של אירועי CV איסכמיים בחולים מבוגרים יותר בחולים עם תחלואת CV נלווית בשנה וחצי הראשונות לאחר הטיפול. ממצאים אלה יכולים לסייע לקלינאים בבחירת הטיפול האופטימלי עבור החולים.
מקור:
Chen, D. et al. (2017) Journal of Clinical Oncology.
תגובות אחרונות