מחקר זה הינו מחקר רנדומלי מבוקר, כפול-סמיות, משלב 3, שנועד להשוות טיפול יחיד בסירוקומב, נוגדן מונוקלונלי נגד אינטרלוקין-6 (IL-6) לעומת טיפול יחיד עם אדלימומב במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis, RA).

במחקר השתתפו מטופלים עם RA פעילה אשר לא קיבלו טיפול ביולוגי קודם או כאלה שלא הגיבו בצורה מספקת או שהיו עמידים לטיפול עם מתוטרקסט.

המטופלים חולקו באופן אקראי לקבלת 100 מ"ג של סירוקומב בזריקה תת עורית כל שבועיים (187 משתתפים), 50 מ"ג של סירוקומב כל 4 שבועות (186 משתתפים) או 40 מ"ג של אדלימומב כל שבועיים (186 משתתפים).

נקודת הסיום הראשונית לאחר 24 שבועות הייתה שינוי מקו הבסיס במדד פעילות המחלה ב-28 מפרקים (disease Activity Score in 28 joints, DAS28) תוך שימוש במדד שקיעת טסיות (erythrocyte sedimentation rate, ESR) והפרופורציה של המטופלים שהגיעו לתגובה של 50% לפי הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה (American College of Rheumatology, ACR50). נקודות סיום אלו נבחנו בסדר עוקב.

החוקרים במחקר זה מצאו שיפור ניכר מנקודת הבסיס במדד ה-DAS28י(ESR) הממוצע בשבוע 24 במתן של 100 מ"ג סירוקומב כל שבועיים (-2.96 (1.580)) לעומת מתן של 40 מ"ג אדלימומב כל שבועיים (-2.19 (1.436); מובהקות p<0.001).

מתן של 50 מ"ג סירוקומב כל 4 שבועות הראה גם הוא שיפור ניכר מנקודת הבסיס לאחר 24 שבועות ב-DAS28י(ESR)י(-2.58 (1.524)) בהשוואה לאדלימומב (p=0.013). שיעור התגובה של ACR50 לאחר מתן של 100 מ"ג (35.3%) ו-50 מ"ג (26.9%) של סירוקומב היו ברי השוואה לאדלימומב בשבוע 24. פרופיל הבטיחות של סירוקומב התאים לפרופיל הבטיחות הנצפה של נוגדנים נגד הרצפטור של IL-6. בנוסף, אפקט הקשור לתגובה במקום ההזרקה נצפה עם סירוקומב.

לסיכום, טיפול יחיד עם סירוקומב הראה שיפור ניכר ב-DAS28י(ESR) אך שיעור תגובת ACR50 נמצא כדומה, בהשוואה לטיפול יחיד  עם אדלימומב.

מקור: 

Taylor, P.C. et al. (2018) annals of the rheumatic diseases. 77(5)

נושאים קשורים:  מחקרים,  סירוקומב,  אדלימומב,  דלקת מפרקים שגרונית,  טיפול ביולוגי