נוגדנים החוסמים את החלבון PD-1 - programmed death 1 משפרים הישרדות בקרב מטופלים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג תאים לא קטנים (NSCLC, Non-small-cell lung cancer) אבל טרם נבדקו ב-NSCLC הניתן לכריתה, מצב בו הייתה התקדמות מועטה בלבד במהלך העשור האחרון.
עוד בעניין דומה
במחקר ניסויי זה, נבחן מתן שתי מנות טרום ניתוחיות של מעכב PD-1 Nivolumab - OPDIVO, בקרב מבוגרים עם NSCLC לא מטופל, הניתן לכריתה כירורגית (שלב I,יII,יIIIA).
Nivolumab במינון של 3 מ"ג לק"ג משקל גוף ניתן במתן תוך ורידי כל שבועיים, עם ניתוח מתוכנן כארבעה שבועות לאחר המנה הראשונה. התוצא הראשוני שנבדק היה בטיחות והיתכנות. בנוסף הוערכו התגובה הפתולוגית של הגידול, ביטוי PD-L1 - programmed death ligand 1, עומס המוטציות ותגובת תאי T ספציפית הקשורה למוטציה.
Nivolumab נאואדג'ובנטי נמצא להיות בעל פרופיל תופעות לוואי מקובל, ולא היה קשור עם עיכוב הניתוח. מתוך 21 הגידולים שהוסרו, 20 הוסרו במלואם.
תגובה פתולוגית מאג'ורית אירעה ב-9 מתוך 20 הגידולים שהוסרו (45%). תגובה אירעה גם בגידולים חיוביים ל-PD-L1 וגם בגידולים שליליים ל-PD-L1.
נמצא קשר משמעותי בין התגובה הפתולוגית ועומס המוטציות הגידולי לפני הטיפול. מספר המושבות של תאי T שנמצאו הן בגידול והן בדם הפריפרי גדל באופן סיסטמתי לאחר חסימת PD-1 ב-8 מתוך 9 מטופלים שהוערכו.
מושבות של תאי T ספציפיות הקשורות למוטציה מהגידול הראשוני עם תגובה מלאה בהערכה פתולוגית התרחבו במהירות בדם הפריפרי שבועיים וארבעה שבועות לאחר הטיפול, חלק ממושבות אלו לא זוהו לפני מתן Nivolumab.
לסיכום, טיפול עם Nivolumab נאואדג'ובנטי נמצא קשור עם מעט תופעות לוואי, לא הוביל לעיכוב הניתוח והוביל לתגובה פתולוגית מאג'ורית ב-45% מהגידולים שהוסרו. עומס המוטציות הגידולי נמצא כגורם חיזוי לתגובה הפתולוגית בעקבות חסימת PD-1. הטיפול הוביל להרחבה של מושבות של תאי T ספציפיות הקשורות למוטציה בדם הפריפרי.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר
תגובות אחרונות