מטרת מחקר זה היתה לבצע אנליזת עלות-תועלת המשווה בין אוקרליזומאב ואינטרפרון בטא-1a לטיפול בטרשת נפוצה התקפית.

החוקרים פיתחו מודל עוקבה מסוג Markov עם אופק של 20 שנים על מנת להשוות בין אוקרליזומאב ואינטרפרון בטא-1a מפרספקטיבה של צרכן בארה"ב.

במודל הוכללה עוקבה של חולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (relapsing-remitting MS-RMSS) וציון Expanded Disability Status Scale - EDSS של 0-6 שהתחילו טיפול עם אוקרליזומאב או ואינטרפרון בטא-1a תת-עורי.

המודל כלל 21 מצבי בריאות: EDSS של 0-9 ב-RMSS, EDSS של 0-9 בטרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית (secondary-progressive multiple sclerosis-SPMS) ותמותה. במסגרת המודל, חולים עם RMSS יכול לעבור בין ציוני EDSS ולהתקדם ל-SPMS, לחוות חזרת מחלה או למות. הסתברויות מעבר  בתוך RMSS בזמן שהחולים מקבלים אוקרליזומאב או אינטרפרון בטא-1a תת עורי התבססו על מידע ממחקרי ה-OPERA I ו-OPERA II.

מעבר בתוך RMSS כאשר לא ניתן טיפול, מעברים בין RMSS ל-SPMS, מעברים בתוך SPMS ומעבר לתמותה התבססו על הספרות. שימוש בשירותי בריאות, עלות טיפולים, עלויות רפואיות הכרוכות במצבי הבריאות, חזרת מחלה ואירועים חריגים נלקחו מהספרות וממקורות מידע פומביים.

המודל העריך עלויות טיפול כוללות לכל חולה, עלות הדרגתית עבור שנת חיים שהתווספה (LY) ועלות הדרגתית עבור שנת חיים שהתווספה מתוקננת לאיכות חיים (QALY). אנליזת רגישות דטרמיניסטית ואנליזת רגישות הסתברותית בוצעו על מנת להעריך את החוסן של המודל.

החוקרים מצאו כי אוקרליזומאב נמצאה כקשורה בחיסכון של 63,822$ ו-LY ו-QALY ארוכות יותר (Δ=0.046 ו-Δ=0.556, בהתאמה) על פני אופק של עשרים שנים. תוצאות המודל היו איתנות באנליזת רגישות דטרמיניסטית ואנליזת רגישות הסתברותית.

מסקנת המחקר היא כי אוקרליזומאב עדיפה על אינטפרון בטא-1a תת-עורי בהיבט עלות-תועלת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית.

מקור: 

Yang, H. et al.  (2017) Journal of Medical Economics. 20(10), 1056

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  MS,  טרשת נפוצה,  אוקרליזומאב,  OPERA,  אינטרפרון,  עלות-תועלת