הפרוטוקול האנטי-ויראלי הישיר הכולל אומביטסוויר (OBV), פריטפרוויר (PTV), ריטונוויר (r) ±דסובוויר (DSV) ו-±ריבווירין (RBV) הדגים שיעורים גבוהים של תגובה ויראלית ממושכת בשבוע 12 לאחר הטיפול (SVR12) במחקרים קליניים אשר עסקו בטיפול ב-HCV מגנוטיפ 1 ו-4.
עוד בעניין דומה
על מנת לאמת את היעילות של הפרוטוקול בעולם האמיתי, החוקרים ביצעו מטה-אנליזה של ספרות אשר פורסמה עד ל-30 לאפריל 2016. בוצע שימוש בטרנספורמציית פרימן-טוקיי על מנת לקבוע שיעורי SVR לגנוטיפ 1b, 1a, ו-4 ושיעורי SVR ספציפיים לפי מצב שחמת או טיפול קודם ל-HCV. שיעור חזרה וירולוגית, אי ספיקה כבדית, הפסקת טיפול ותופעות לוואי קשות תועדו גם כן.
בסך הכל, 20 עוקבות ב-12 מדינות אותרו לטובת ביצוע המטה-אנליזה שכללה 5,158 חולים.
שיעורי SVR12 היו 96.8% (רווח בר-סמך 95%: 95.8-97.7) עבור גנוטיפ 1 ו-98.9% (94.2-100.0) עבור גנוטיפ 4. עבור חולי גנוטיפ 1a שיעורי ה-SVR היו 94% ו-97% עבור חולים עם וללא שחמת ו-94% בכלל החולים. עבור חולי גנוטיפ 1b שיעורי ה-SVR היו 98% ו-99% עבור חולים עם וללא שחמת ו-98% בכלל החולים.
שיעור החזרה הוירולוגית בחולי גנוטיפ 1 היה 1.3% מתוך 3,524 חולים בתשעה מחקרים שדיווחו על משתנה זה. שיעור אי הספיקה הכבדית היה פחות מ-1% בחמישה מחקרים בהשתתפות 3,440 חולים כאשר ל-70% מתוכם הייתה שחמת.
מסקנת החוקרים היא כי שיעורי SVR12 בעולם האמיתי עבור OBV/PTV/r±DSV±RBV הינם גבוהים באופן עקבי בחולי HCV מגנוטיפ 1 ו-4 ללא תלות במצב שחמת או חשיפה לטיפול קודם ל-HCV. ממצאים אלה מאמתים את יעילות הטיפול באוכלוסיה מגוונת של חולים.
מקור:
Wedemeyer, H. et al. (2017) Journal of Viral Hepatitis. Online publication
תגובות אחרונות