מעכבים פרמקולוגיים של PCSK9י(proprotein convertase subtilisin–kexin type 9) נבדקים במחקרים קליניים לטיפול במחלות קרדיווסקולריות. ההשפעה של הפחתת רמות LDL על ידי עיכוב PCSK9 על הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים וסוכרת אינה ידועה.

החוקרים השתמשו בציונים גנטיים הכוללים וריאנטים מורשים באופן עצמאי בגנים PCSK9 ו-3-hydroxy-3-methylglutaryl–coenzyme A reductase י(HMGCR - היעד של סטטינים) על מנת לחלק בצורה אקראית 112,772 משתתפים מ-14 מחקרים עם 14,120 אירועים קרדיווסקולריים ו-10,635 מקרים של סוכרת לקבוצות לפי מספר האללים מפחיתי LDL שהם קיבלו בתורשה. בוצע השוואה של רמות LDL נמוכות שתווכו על ידי PCSK9 ו-HMGCR או שניהם על סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת.

החוקרים מצאו כי וריאנטים בגנים PCSK9 ו-HMGCR הינם בעלי אפקט מגן באופן כמעט זהה מפני אירועים קרדיווסקולריים. לכל ירידה של 10 מ"ג לדציליטר ברמות LDL: יחס סיכויים לאירועים קרדיווסקולריים, 0.81 (רווח בר סמך 95%, 0.74-0.89) עבור PCSK9 ו-0.81 (0.72-0.90) עבור HMGCR.

וריאנטים בשני גנים אלו קשורים בהשפעה דומה מאוד על הסיכון לסוכרת: יחס סיכויים לכל ירידה של 10 מ"ג לדציליטר ברמות LDL,י1.11 (1.04-1.19) עבור PCSK9 ו-1.13 (1.06-1.20) עבור HMGCR. הסיכון המוגבר לסוכרת נמצא רק באנשים עם רמות גלוקוז חריגות בצום עבור שני הגנים והאפקט המגן היה קטן מאשר האפקט המגן מפני מחלות קרדיווסקולריות. כאשר הוריאנטים ב-PCSK9 ו-HMGCR היו נוכחים שניהם, נצפה אפקט מצטבר על סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת.

מסקנת החוקרים היא כי לוריאנטים שונים של PCKS9 יש אפקט דומה לשונות ב-HMGCR בהיבט הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים וסוכרת ואפקט זה תלוי ברמות ה-LDL. כמו כן, השפעתם של שני הוריאנטים הינה מצטברת ועצמאית.

מקור:            

Ference. B.A. et al. (2017) NEJM.  375, 2144.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה