כאב הינו סיבוך מרכזי עבור מטופלים עם סרטן המשפיע באופן ניכר על איכות חייהם. טיפולים נוכחיים הינם רחוקים מלהיות אופטימליים, וכאב עצמות הנגרם בשל ממאירות נותר בעיה קלינית וסוציואקונומית משמעותית. Connexins, חלבון מפתח בתקשורת בין תאים, בעל הפוטנציאל להשפיע על כאב עצמות הנגרם בשל ממאירות במספר רמות, כולל איתות נוציצפטיבי והרס עצם.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש בחן את הפוטנציאל האנלגטי של carbenoxolone, מעכב Connexins רחב פעילות, במודל עכברי לכאב עצמות הנגרם בשל ממאירות. בנוסף, נעשה שימוש בגישה פרמקולוגית על מנת לבחון את מכניזם הפעולה על ידי שימוש ב2 מעכבים ספציפיים, Gap27 ו-Gap26.
בהשוואה לקבוצת הבקרה (Vehicle treatment), מתן כרוני של 20 או 30 מ"ג/ק"ג carbenoxolone הוביל להופעה מאוחרת יותר משמעותית של הכאב והקלה בכאב הנגרם מתנועה וכאב מתמשך, כפי שהוערך על ידי שימוש בגפה ונשיאת משקל, בהתאמה. בנוסף הקבוצה שקיבלה טיפול ב-carbenoxolone הדגימה עיכוב משמעותי בזמן עד להגעת לתוצא האנושי.
מתן אינטא-טקלי אקוטי של Gap27 הקל משמעותית על השימוש בגפה ונשיאת משקל, בעוד של-Gap26 הייתה השפעה פחות משמעותית. טיפול ב-carbenoxolone היה בעל השפעה מועטה על הרס עצם בשלב המוקדם של התפתחות המחלה, ולא נצפתה כל השפעה בשלב המאוחר. באופן מפתיע, נצפתה ירידה בביטוי (Downregulated) של connexin43 בחיות נושאות סרטן בהשוואה לבקרה.
תוצאות אלו מציעות כי Connexins מעורבים בכאב עצמות הנגרם בשל ממאירות, וכי carbenoxolone עשוי להוות טיפול משכך כאבים חדשני לטיפול בכאב זה.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר
תגובות אחרונות