כ-20% ממקרי סרטן השד הינם חיוביים ל-HER2. טרסטוזומאב (Trastuzumab - Herceptin) שינתה באופן דרמטי את תוצאי המחלה, בין אם בשלבים מוקדמים או מאוחרים של סרטן שד חיובי ל-HER2. בשלב III של מחקר CLEOPATRA נמצא כי פרטוזומאב (Pertuzumab - Perjeta) בשילוב עם טרסטוזומאב ודוסטקסל (Docetaxel - Taxotere) האריכו באופן מובהק את ההישרדות ללא התקדמות ואת ההישרדות הכללית. בכדי לתאם את מידת היישום של תוצאות מחקר CLEOPATRA בקרב מטופלות לא נבחרות, בוצע מחקר תצפית רטרוספקטיבי-פרוספקטיבי רב-מרכזי בהשתתפות מטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2.

החוקרים ניתחו את התוצאים של מטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2 שטופלו בפרטוזומאב וטרסטוזומאב בשילוב עם טקסנים כקו טיפול ראשון מאז שפרטוזומאב נהייתי זמינה באיטליה, ב-18 בתי חולים כללים ואוניברסיטאיים.

תועדו נתונים של 300 מטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2 עד סוף ינואר 2018. המאפיינים העיקריים של המטופלות היו חציון גיל 55 (טווח: 28-80 שנים), חציון סטטוס תפקודי 0 לפי קבוצת הקואופרטיב האונקולוגי המזרחי (Eastern Cooperative Oncology Group- ECOG) (טווח: 0-2), 203 (67%) מטופלות עם סטטוס חיובי לקולטן להורמון, 80/151 (53%) קיבלו כימותרפיה נאו/אדג'ובנטית וטרסטוזומאב ו-107 (70%) קיבלו טיפול אנדוקריני אדג'ובנטי.

האתרים הנפוצים ביותר להופעת גרורות היו עצמות (164 מטופלות; 54%), כבד (122 מטופלות; 40%), ריאה (84 מטופלות; 28%) ורקמות רכות (208 מטופלות; 69%); 12 מטופלות היו עם מעורבות של מערכת העצבים המרכזית. 149 (49%) מהמטופלות היו עם מחלה גרורתית בעת ההתייצגות. חציון מספר אתרי הגרורות היה 2 (טווח: 1-8). 188 (63%) מטופלות קיבלו דוסטקסל ו-112 (37%) קיבלו פקליטקסל (Paclitaxel – Abraxane, Ebetaxel, Pacliavenir). חציון מספר מחזורי הכימותרפיה היה שישה עבור שתי התרופות (טווח עם דוסטקסל: 1-13; טווח עם פקליטקסל: 1-18). נכון למועד פרסום המאמר, 27 מטופלות עדיין מקבלות טיפול כימותרפי ו-134 תחת טיפול אחזקתי.

שיעור התגובה הכללית (overall response rate - ORR) בקרב 274 מטופלות בנות-הערכה הינו 73% (65 עם תגובה מלאה ו-154 עם תגובה חלקית) ו-12 מטופלות עם מחלה יציבה. 146 (48%) מטופלות קיבלו טיפול אנדוקריני במקביל לטיפול אחזקתי עם פרטוזומאב וטרסטוזומאב. עם 121 אירועים שדווחו (40%), חציון ההישרדות ללא התקדמות הינו 24.5 חודשים (95% רווח בר סמך: 16.5-32.6). בקרב 80 מטופלות שנחשפו בעבר לטרסטוזומאב באופן אדג'ובנטי, עם 40 אירועים שדווחו (50.0%), חציון ההישרדות ללא התקדמות הינו 17.2 חודשים (11.8-22.7).

לויקופניה ונויטרופניה בכל דרגה שהיא דווחה בקרב 21% ו-23% מהמטופלות, בהתאמה; נויטרופניה עם חום אירעה בקרב 10 מטופלות. ארבע מטופלות הפסיקו את הטיפול האחזקתי, 23 הפסיקו את הטיפול בפרטוזומאב וטרסטוזומאב עקב צניחה במקטע הפליטה של חדר שמאל (LVEF) וסירוב ומטופלת אחת הפסיקה את הטיפול עקב לוקמיה לימפוציטית חריפה (ALL). רעילויות שאינן המטולוגיות, בכל דרגה שהיא, כללו שלשולים (131 מטופלות, 43%), אסתניה (176 מטופלות, 58%) ונוירופתיה היקפית (107 מטופלות, 35%). בנוסף דווח על דלקת בריריות הפה (סטומטיטיס), שינויים בציפורניים, בחילות, התקרחות (אלופציה), פריחה וכאבים בעצמות.

תוצאות אלו מדגישות את הפעילות והבטיחות של שילוב כימותרפיה עם פרטוזומאב (פרג'טה) וטרסטוזומאב (הרצפטין) בקרב מטופלות לא נבחרות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2, גם בקרב מטופלות שכבר נחשפו לטרסטוזומאב באופן אדג'ובנטי.

מקור: 

Moving from the CLEOPATRA study to real life: Results from the G.O.N.O. SUPER trial. ASCO

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן השד,  HER2,  פרטוזומאב,  פרג'טה,  דוסטקסל