מחקר זה נועד כדי לקבוע האם הפסקת מתן מתוטרקסט למשך שבועיים לאחר חיסון משפרת את היעילות של חיסון שפעת עונתי במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis, RA).

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי רנדומלי דו-קבוצתי, רב- מרכזי. מטופלים עם RA המקבלים מינון קבוע של מתוטרקסט חולקו באופן רנדומלי ביחס של 1:1 לקבוצה אשר המשיכה לקבל את התרופה ולקבוצה שעבורה הופסק המתן למשך שבועיים ב-2016-2017 לאחר חיסון שפעת עונתי שהכיל H1N1, H3N2, B-Yamagata and B-Victoria.

התוצא העיקרי היה תדירות התגובה המספקת לחיסון, אשר הוגדרה כגדולה  או שווה לעליה פי 4 בעיכוב ההמגלוטינציה (hemagglutination inhibition, HI) בטיטר הנוגדנים 4 שבועות לאחר החיסון נגד 2 או יותר מתוך ארבעת הזנים שניתנו בחיסון. נקודת סיום שניונית כללה את שיעור ההגנה הסרולוגית (כלומר טיטר HI ≤1:40) כפול השינוי בטיטר הנוגדנים.

אוכלוסיית "כוונה-לטפל" כללה 156 מטופלים בקבוצה שהמשיכה לקבל מתוטרקסט ו-160 מטופלים בקבוצה שהפסיקה לקבל את התרופה למשך שבועיים. החוקרים מצאו כי יותר מטופלים בקבוצה שהפסיקה לקבל את התרופה למשך שבועיים לאחר החיסון הגיעו לתגובה המספקת לחיסון לעומת המטופלים בקבוצה שהמשיכה לקבל את התרופה באופן רציף (75.5% לעומת 54.5% P<0.001).

שיעור ההגנה הסרולוגית נמצא כגבוה יותר בקבוצה שהפסיקה לעומת הקבוצה שהמשיכה את קבלת התרופה עבור כל ארבעת האנטיגנים (H1N1: הבדל 10.7%, רווח בר-סמך 95% 2.0%-19.3%; H3N2: הבדל 15.9%, רווח בר-סמך 95% 5.9%-26%; B-Yamagata: הבדל 13.7%, רווח בר-סמך 95% 5.2%-22.4%; B-Victoria: הבדל 14.7$, רווח בר-סמך 95%, 4.5%-25%).

הקבוצה שהפסיקה את הטיפול הראתה עלייה בטיטר הנוגדנים נגד כל ארבעת הזנים של שפעת (P<0.05) וכן, שינוי בפעילות המחלה נמצא כדומה בין שתי הקבוצות.

לסיכום, הפסקה זמנית של מתוטרקסט למשך שבועיים לאחר חיסון שפעת משפרת את היעילות של חיסון שפעת עונתי במטופלים עם RA ללא החמרה ב-RA.

מקור:

Park, J,K. et al. (2018) Annals of the Rheumatic Diseases. 77(6)

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה