מטרת מחקר זה הייתה לחקור ראקטיביות שינה טרם מורבידית כגורם המגביר פגיעות להיארעות הפרעת עבודה במשמרות (shift work disorder) ושינויים קשורים בדיכאון וחרדה בעקבות מעבר לעבודה במשמרות.
עוד בעניין דומה
מחקר זה הינו מחקר אורכי עם שתי אפיזודות של איסוף נתונים. מדגם מבוסס אוכלוסייה כלל עובדים שאינם מועסקים במשמרות עם שינה תקינה (96 משתתפים, 62.5% נשים; גיל ממוצע 47.9±13.3 שנים) ללא רקע של אינסומניה או ישנוניות עודפת במהלך היום אשר עברו לעבודה במשמרות שנה לאחר תחילת המחקר. המשתתפים דיווחו על מאפיינים דמוגרפיים, ראקטיביות שינה על פי מבחן Ford Insomnia Response to Stress Test, תסמיני דכאון על פי Quick Inventory of Depression Symptomatology, ותסמיני חרדה על פי Beck Anxiety Inventory. הפרעת עבודה במשמרות נקבעה על פי הפרעות שינה משמעותיות ו/או ישנוניות עודפת בהקשר של עבודה בלוח זמנים של משמרות.
אנליזת התוצאות הראתה כי באנשים עם שינה ראקטיבית, הסיכוי לפתח הפרעת עבודה במשמרות גדול פי חמש לאחר תחילת עבודה במשמרות (יחס סיכויים 5.59, p=0.04). כמעט 90% מהאנשים שסבלו מהפרעת שינה במשמרות זוהו באופן מדויק כבעלי סיכון גבוה לפתח הפרעה זו שנה לפני תחילתה. יתרה מכך, אנשים שפיתחו הפרעת עבודה במשמרות דיווחו על עלייה בתסמיני דכאון וחרדה. לבסוף, אנליזת התוצאות הדגימה השפעה מובהקת ובלתי-ישירה של ראקטיביות שינה על סיכון מוגבר להפרעת עבודה במשמרות אשר הובילה לחומרה גדולה יותר של תסמיני דכאון וחרדה.
מחקר זה זיהה אוכלוסייה ספציפית אשר סובלת מתסמינים פסיכו-ביולוגיים המסבכים ומחמירים הפרעת עבודה במשמרות ודכאון וחרדה הקשורים בעבודה. מחקר נוסף באוכלוסייה זו יכול להוביל לשיפור התערבויות טיפוליות עתידיות.
מקור:
Kalmbach, D.A. et al. (2015) Sleep Medicine. 16(12), 1532
תגובות אחרונות