רמות CEA מוגברות בסרום קשורות בשרידות כוללת ירודה בסרטן קולורקטלי גרורתי. עם זאת, ישנן ראיות מוגבלות לגבי החשיבות הפרוגנוסטית של CEA תחת טיפולים מכוונים. החוקרים ביקשו להעריך את החשיבות הפרוגנוסטית של CEA במסגרת מחקר הפאזה 3 האקראי, FIRE-3.
עוד בעניין דומה
מחקר ה-FIRE-3 העריך את הטיפול עם FOLFIRI וסטוקסימאב כקו ראשון לעומת FOLFIRI ובוואציזומאב במטופלים עם קרצינומה קולורקטלית גרורתית עם RAS מזן הבר. בעבודה זו החוקרים מדווחים על ההשפעה של CEA על תוצאי מטופלים.
מתוך 400 משתתפים, 356 (89.0%) עברו הערכת CEA.יCEA גבוה (מעל 10 ננוגרם למיליליטר; 237 משתתפים) לעומת CEA נמוך (10 ננוגרם למיליליטר או פחות; 119 משתתפים) נמצא קשור עם שרידות כוללת קצרה יותר בזרוע ה-FOLFIRI ובוואציזומאב (יחס סיכונים= 1.50; p=0.036) בעוד שלא נמצא הבדל בשרידות כוללת בקבוצת ה-FOLFIRI וסטוקסימאב (יחס סיכונים= 1.07; p=0.74). במטופלים עם CEA גבוה, FOLFIRI וסטוקסימאב לעומת FOLFIRI ובוואציזומאב הדגימו יתרון גדול יותר בהיבט שרידות כללית במטופלים עם CEA גבוה (יחס סיכונים= 0.56; p<0.001) מאשר במטופלים עם CEA נמוך (יחס סיכונים =0.78; p=0.30). יתרה מכך, FOLFIRI וסטוקסימאב הדגימו יתרון מובהק בהיבט שיעור תגובה אובייקטיבית במטופלים עם CEA גבוה (יחס סיכויים= 2.21; p=0.006) לעומת מטופלים עם CEA נמוך (יחס סיכויים= 0.90; p=0.85).
החוקרים מסכמים כי במטופלים עם קרצינומה קולורקטלית גרורתית עם RAS מזן הבר אשר מקבלים כימותרפיית קו ראשון עם FOLFIRI וסטוקסימאב או FOLFIRI ובוואציזומאב רמות CEA מוגברות קשורות עם שרידות מופחתת בזרוע הבוואציזומאב אך לא בזרוע הסטוקסימאב. השוואה של שרידות כללית ושיעור תגובה אובייקטיבי לפי זרוע הטיפול הדגימה כי סטוקסימאב עדיפה על בוואציזומאב במטופלים עם רמות CEA מוגברות בעוד שהשפעה זו הינה נמוכה יותר ולא מובהקת סטטיסטית במטופלים עם רמות CEA נמוכות.
מקור:
Holch, J.W. et al. (2019) European Journal of Cancer. 106, 115
תגובות אחרונות