הסיכון לפקקת ורידים תסחיפית (venous thromboembolism, VTE) הוא מוגבר במקרים של אלבומינוריה או כשיש קצב סינון גלומרולרי מוערך (estimated glomerular filtration rate, eGFR) נמוך. לעומת זאת, הסיכון ל-VTE בשילוב השפעותיהם של אלבומינוריה ו-eGFR אינו ידוע. במחקר חדש שנערך ב-University of Ottawa בקנדה, ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון ל-VTE בשילוב של שני מדדים אלו.

במחקר עקבה מבוסס-אוכלוסייה, נבדקו יחס אלבומין-קריאטינין (ACR) ו-eGFR ב-694,956 מבוגרים במחוז אונטריו, קנדה בין השנים 2002 ו-2012. התוצא העיקרי שנבדק היה אירועים של VTE.

נתונים סטטיסטיים: 15,180 (2.2%) אירועים של VTE התרחשו בתקופת המחקר. הן אלבומינוריה והן eGFR נמצאו קשורים ל-VTE באופן בלתי-תלוי. הקשר בין אלבומינוריה לבין VTE השתנה לפי רמת ה- eGFRי(P<0.001 עבור האינטראקציה ACR כפול eGFR).

לאחר התחשבות בסיכון לתמותה, היה שיעור VTE גבוה ב-61% אצל מטופלים עם eGFR תקין (מעל 90 מיליליטר/דקה/1.73 מ"ר) ואלבומינוריה כבדה (ACR מעל 300 מיליגרם/גרם) בהשוואה למטופלים עם eGFR תקין וללא אלבומינוריה (יחס סיכון 1.61, רווח סמך 95% של 1.38-1.89). בקרב מטופלים עם תפקוד כלייתי ירוד (eGFR בין 29-15 מיליליטר/דקה/1.73 מ"ר), הסיכון ל-VTE  עלה בשיעור מינימלי, ללא קשר לאלבומינוריה (יחס סיכון של 1.23 [רווח סמך 95% של 1-1.5] כאשר ACR<30 מיליגרם/גרם, ויחס סיכון של 1.09 [רווח סמך 95% של 0.82-1.45] כאשר ACR>300 מיליגרם/גרם).

סיכום: לאור הממצאים החוקרים מסכמים שאלבומינוריה מגבירה את הסיכון ל-VTE באופן משמעותי במטופלים עם eGFR תקין בהשוואה לאלו עם eGFR נמוך יותר.

מקור:

Massicotte-Azarniouch D, Bader Eddeen A, LazoLanger A, Molnar A, Lam N, McCallum M et al. Risk of Venous Thromboembolism in Patients by Albuminuria and Estimated GFR. American Journal of Kidney Diseases. 2017;70(6):826-833.

נושאים קשורים:  מחקרים,  פקקת ורידים תסחיפית,  קצב סינון גלומרולרי,  אלבומינוריה