מחקר ישראלי חדש, שנערך בבית החולים איכילוב והתפרסם בכתב העת Neurology, ביקשו החוקרים להשוות בין שני סוגים של פעילות גופנית על ההפעלה המוחית (brain activation) של חולי פרקינסון: ששה שבועות של אימוני הליכון יחד עם מציאות מדומה (TT+VR),  אשר שמה לה למטרה את ההיבטים המוטוריים והקוגניטיביים של הסתובבות בטוחה, ושישה שבועות של אימוני הליכון בלבד (TT).

במחקר הקצאה אקראית, החולים חולקו לקבוצה שביצעה ששה שבועות של TTי(n=17 ; גיל ממוצע 71.5±1.5 שנים ; משך המחלה 11.6±1.6 שנים ; 70% זכרים) או לקבוצה שביצעה TT+VRי(n=17 ; גיל ממוצע 71.2±1.7 שנים ; משך המחלה 7.9±1.4 שנים ; 65% זכרים). פרדיגמה של הדמיית fMRI שעברה תיקוף מוקדם העריכה את השינויים בהפעלה הנויראלית לפני ואחרי ביצוע האימונים. המשתתפים דמיינו את עצמם הולכים בשני תרחישים של מציאות מדומה שהוקרן ב-fMRI:י(1) שביל נטול מכשולים (2) שביל עם מכשולים מדומים. בוצעו אנליזות כלל-מוחיות יחד עם אנליזת של אזורי עניין.

נתונים סטטיסטיים: לפני ההתערבות, דפוס ההפעלה המוחית היה דומה בין שתי הקבוצות המתאמנות. לאחר ביצוע האימונים, משתתפים בקבוצת ה-TT+ VR נמצאו עם פחות הפעלה מוחית מאשר קבוצת ה-TT באזור ברודמן 10 ובגירוס הפרונטאלי התחתון (cluster level FWEcorr p < 0.0012), בעוד שקבוצת ה-TT היתה עם פחות הפעלה מוחית מאשר קבוצת ה-TT+VR בצרבלום ובגירוס הטמפוראלי המרכזי (cluster level FWEcorr p < 0.001). בקבוצת ה-TT+VR נמצאה התאמה בין השינויים בתדירות נפילות לבין הפעלה מוחית.

סיכום: לאור הממצאים מסכמים החוקרים שפעילות גופנית משנה את דפוסי ההפעלה המוחית במחלת פרקינסון בצורה ייחודית לאופי הפעילות. אימונים מוטוריים-קוגניטיביים הפחיתו את התלות באזורים פרונטאליים, וככל הנראה הביא לשיפור בתפקוד, ייתכן כביטוי לעלייה ביעילות המוח.

מקור:

Maidan I, Rosenberg-Katz K, Jacob Y, Giladi N, Hausdorff J, Mirelman A. Disparate effects of training on brain activation in Parkinson disease. Neurology. 2017;89(17):1804-1810.

נושאים קשורים:  מחקרים,  פעילות גופנית,  מציאות מדומה