הפעלה מלאכותית של מערכת התגמול במוח הובילה לצמצום דרמטי בגודלם של גידולים סרטניים. כך עלה במחקר שנעשה בטכניון, במודל עכברים. דו"ח המחקר פורסם בשבוע שעבר ב-Nature Communications.

את המחקר הובילו הדוקטורנטיות תמר בן שאנן ומאיה שילר בהנחיית פרופ'-חבר אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ופרופ'-משנה פהד חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת.

"יכולתה של המערכת החיסונית הטבעית להשמיד תאים סרטניים מתבררת יותר ויותר בשנים האחרונות, ציינה פרופ'  רולס. זה הרקע לצמיחתה של האימונותרפיה - הגישה הרפואית החדשנית המבוססת על ההבנה שמערכת החיסון יכולה להיאבק בסרטן באופן יעיל אם רק תקבל את הכלים לכך:.

ב-2013 הוגדרה האימונותרפיה על ידי עורכי כתב העת Science כפריצת הדרך החשובה ביותר באותה שנה. "עם זאת, הוסיפה פרופ' רולס, "מעורבותם של תאי המערכת החיסונית בתהליכים סרטניים היא חרב פיפיות, שכן רכיבים מסוימים בתאים אלו תומכים בצמיחת הגידול הסרטני. זאת באמצעות חסימת התגובה החיסונית וביצירת סביבה המועילה לגידול."

פרופ'-חבר רולס חוקרת מזה שנים את השפעת המוח על פעילותה של המערכת החיסונית. במחקר שפרסמה ב-2016 ב- Nature Medicine הראתה עם שותפיה לעבודה זאת, כיצד אפשר להמריץ את המערכת החיסונית באמצעות מניפולציה על מערכת התגמול הדופמינית במוח - המערכת המופעלת במצבים רגשיים חיוביים ובעקבות ציפייה חיובית.

"באמצעות הפעלה מלאכותית של האזור הזה, אמרה, ביכולתנו להשפיע על מערכת העצבים שיוצאת מהמוח ובאמצעותה להשפיע בין השאר על המערכת החיסונית. בעקבות ההתערבות המלאכותית שולחת מערכת התגמול שדרים למערכת העצבים הסימפתטית שממריצה את המערכת החיסונית. יתרה מזאת, כתוצאה מההתערבות הזאת, יצרה המערכת החיסונית זיכרון חיסוני חזק יותר כנגד החיידקים שנחשפה אליהם - ולכן תפעל ביעילות רבה יותר בפעם הבאה כשתיחשף לאותו חיידק.

"המקור לרוב התאים של המערכת החיסונית הוא מח העצם הרקמה ספוגית הנמצאת בעצם. המוח מקיים תקשורת ישירה עם מח העצם ויכול להשפיע על אופיו. פריצת הדרך המרכזית במחקר הנוכחי היא בהצלחה לרתום את המוח כדי להשפיע על המערכת החיסונית ודרכה להילחם בגידול הסרטני. התוצאה: כיווץ דרמטי של הגידול הסרטני בתגובה להפעלת מערכת התגמול במוח".

פרופ' רולס: "הקשר בין מצב רגשי לבין סרטן הודגם בעבר, אבל בעיקר בהיבטים השליליים כגון לחץ ודיכאון ובלי מיפוי פיזיולוגי של מנגנון הפעולה.

"פרופ' דייוויד שפיגל מבית הספר לרפואה בסטנפורד הראה בעבר ששיפור במצבו הרגשי של החולה עשוי להשפיע על מהלך המחלה. אבל לא היה ברור כיצד זה קורה. כעת אנחנו מציגים מודל פיזיולוגי שיכול להסביר חלק מאותה השפעה."

פרופ'-משנה חכים הוסיף: "מה שחשוב הוא שמתוך הבנת השפעתו של המוח על המערכת החיסונית ועל יכולתה להילחם בסרטן, נוכל להתחיל להשתמש במנגנון הזה בטיפול הרפואי. אנשים שונים מגיבים אחרת לדברים, ורק מתוך הבנה עמוקה של המנגנונים נוכל לפתח טיפולים ולהשתמש בפוטנציאל האדיר הזה לריפוי".

צוות החוקרים מסייג בשלב זה את הממצאים בכך שמדובר בכל זאת במחקר פרה-קליני וכן שבדקו רק שני סוגי סרטן, מלנומה וסרטן ריאות, ורק שני היבטים של התפתחותם: נפח הגידול ומשקלו. "עם זאת, מדובר בפריצת דרך המאפשרת לרופאים להבין את חשיבות מצבם הנפשי של המטופלים בהתפתחות מחלות ממאירות", הדגישו. "אולי בעתיד יהיה אפשר להמריץ, דרך הפעלה מלאכותית של אזורי מוח מסוימים את פעילות המערכת החיסונית, כדי שתבלום ביעילות גדולה יותר את התפתחותם של הגידולים הסרטניים".

"יש כאן פוטנציאל יישומי ניכר", הדגישה פרופ' רולס, "אבל חשוב שאנשים לא יסיקו ש'חשיבה חיובית' תגביר בהכרח את המתקפה של המערכת החיסונית על הגידול הסרטני.  במחקר הנוכחי ביצענו מניפולציה מלאכותית חזקה מאוד, על סוגי סרטן ספציפיים, כדי לבחון את הפוטנציאל של המערכת שפיתחנו. במצבים יותר טבעיים סביר להניח שהמנגנון יעבוד אחרת מכמה סיבות: אנשים שונים זה מזה בתגובותיהם, סוגי סרטן שונים מגיבים אחרת וגורמים רבים נוספים מעורבים בתהליך.

"כך לדוגמה: יתכן שלחץ נפשי יחליש את אותה השפעה של מערכת התגמול. לכן, כאמור, אין כאן מקום להסיק מסקנות על הקשר בין 'חשיבה חיובית' לפעילות האנטי-סרטנית בגוף".

למאמר המלא, ליחצו

נושאים קשורים:  מערכת החיסון,  הטכניון,  מחקרים,  גידולים סרטניים,  אימונותרפיה,  מערכת העצבים הסימפתטית,  זיכרון חיסוני