מספר מחקרים העלו את ההשערה כי למטופלים הסובלים מדלקת פרקים שגרונית עם דלקת בסינוביום (Synovitis) בבדיקת על-קול, למרות הפוגה קלינית במצבם, יש סיכוי גדול יותר להתלקחויות חוזרות מאשר למטופלים שנמצאים בהפוגה קלינית וסונוגרפית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם ניתן לאשש השערה זו בעולם האמיתי.
עוד בעניין דומה
החוקרים השוו את הזמן שעבר מבדיקת העל-קול הראשונה שבוצעה בזמן הפוגה ועד להפסקת ההפוגה (מוגדר על ידי ציון גדול מ-2.6 בשאלון 28 Joint Disease Activity Score – DAS28 או צורך בהגברת הטיפול התרופתי) בקרב עוקבה של מטופלים שוויצרים (Swiss clinical quality management cohort). בוצעה התאמה לערפלנים רלוונטיים. בוצע ניתוח של המידע לפי קריטריונים סונוגרפיים שונים לאבחון דלקת בסינובוים בבדיקת על קול בשיטת greyscale, דופלר ושיטות משולבות שתקפותן מאומתת. כל הנתונים עברו התאמה לערפלנים.
במחקר נכללו 318 מטופלים עם דלקת פרקים שגרונית ובוצע ניתוח ל-378 תקופות של הפוגה קלינית. הפסקת הפוגה נצפתה ב-60% ממקרי ההפוגה הקלינית. סימני דלקת בעל-קול היו קשורים בהפוגה קצרה יותר (זמן חציוני 2-5 חודשים) ויחס סיכונים מעט מוגבר להפסקת הפוגה (יחס סיכונים 1.2-1.5). יחס הסיכונים היה הכי מוגבר באותם מטופלים עם עדות משולבת בבדיקת על-קול. הקשר בין ממצאים בבדיקת על קול והפסקת הפוגה היו הכי משמעותיים כשבדיקת העל-קול נעשתה בשלב מוקדם של ההפגה. (זמן חציוני קצר יותר של 6-20 חודשים) וכאשר זמן המעקב היה מוגבל ל-3-6 החודשים הראשונים (יחס סיכונים 2-4).
מסקנת החוקרים היא שאבחון על-קול של דלקת בסינוביום, במיוחד בשלבים מוקדמים של ההפוגה, נמצאת בקשר עם חוזק בינוני להפסקת ההפוגה במחקר עולם-אמיתי זה.
מקור:
Zufferey P. et al (2018). The Journal of Rheumatology, 45 (7) 887-894
תגובות אחרונות