סרטן ערמונית עמיד לסירוס 30.07.2018

סיכון לגרורות ולמוות בקרב מטופלים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס שאינו גרורתי

מטופלים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס אך ללא גרורות נמצאים בסיכון גבוה לפתח גרורות כאשר רמות האנטיגן הספציפי לערמונית (PSA) בגופם עולות תוך זמן קצר. המחקר שלהלן הראה כי אנזלוטמיד (אקסטנדי) מפחית בכ- 70% את הסיכון לגרורות או לתמותה בקרב מטופלים אלו

צילום מיקרוסקופי של סרטן הערמונית (צילום: ויקיפדיה)
צילום מיקרוסקופי של סרטן הערמונית (צילום: ויקיפדיה)

גברים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס (castration-resistant prostate cancer - CRPC) שאינו גרורתי ורמות אנטיגן ספציפי לערמונית (PSA) שעולות במהירות נמצאים בסיכון גבוה לגרורות. במחקר זה שיערו החוקרים כי אנזלוטמיד (Enzalutamide - Xtandi), אשר מאריך הישרדות כללית  בקרב מטופלים עם CRPC גרורתי (mCRPR), יעכב שליחת גרורות בקרב מטופלים עם CRPC שאינו גרורתי ורמות PSA שעולות במהירות.

במחקר שלב III כפול-סמיות זה, מטופלים עם CRPC לא גרורתי ורמות PSA שהכפילו עצמן תוך עשרה חודשים או פחות, אשר המשיכו בטיפול מדכא אנדרוגן, הוקצו אקראית ביחס 2:1 לקבלת אנזלוטמיד במינון 160 מ"ג או אינבו, אחת ליום. התוצא העיקרי היה ההישרדות ללא גרורות (שהוגדרה כמשך הזמן מההקצאה עד התקדמות רדיוגרפית או משך הזמן עד מוות ללא התקדמות רדיוגרפית).

1,401 מטופלים (חציון משך הזמן להכפלת רמות PSA:י3.7 חודשים) עברו הקצאה. החל מיוני 2017, 219 מבין 933 (23%) מטופלים בקבוצת האנזלוטמיד פיתחו גרורות או מתו, בהשוואה ל-228 מבין 468 (49%) המטופלים בקבוצת האינבו. חציון ההישרדות ללא גרורות היה 36.6 חודשים בקבוצת האנזלוטמיד, בהשוואה ל-14.7 חודשים בקבוצת האינבו (יחס סיכון [hazard ratio – HR] לגרורות או מוות: 0.29, 95% רווח בר סמך: 0.24-0.35; p<0.001). משך הזמן עד לשימוש הראשון בטיפול אנטי-סרטני עוקב היה ארוך יותר עם אנזלוטמיד בהשוואה לאינבו (39.6 לעומת 17.7 חודשים; HR: 0.21; p<0.001; טיפול מסוג זה ניתן ל-15% לעומת 48% מהמטופלים, בהתאמה) וכך גם משך הזמן עד להתקדמות PSAי(37.2 לעומת 3.9 חודשים; HR: 0.07; p<0.001; התקדמות חלה בקרב 22% לעומת 69% מהמטופלים, בהתאמה). בניתוח הביניים הראשון של ההישרדות הכללית, 103 (11%) מטופלים שקיבלו אנזלוטמיד ו-62 (13%) מטופלים שקיבלו אינבו, מתו. תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה אירעו בקרב 31% מהמטופלים שקיבלו אנזלוטמיד, בהשוואה ל-23% מהמטופלים שקיבלו אינבו.

בקרב גברים עם CRPC שאינו גרורתי ורמות PSA שעולות במהירות, טיפול באנזלוטמיד (אקסטנדי) הביא להפחתה בעלת השלכה קלינית ומובהקות סטטיסטית של 71% בסיכון לגרורות או מוות, בהשוואה לאינבו. תופעות הלוואי היו עקביות עם פרופיל הבטיחות המבוסס של אנזלוטמיד.

מקור: 

N Engl J Med. 2018 Jun 28;378(26):2465-2474. doi: 10.1056/NEJMoa1800536.
Enzalutamide in Men with Nonmetastatic, Castration-Resistant Prostate Cancer.
Hussain M1, Fizazi K1, Saad F1, Rathenborg P1, Shore N1, Ferreira U1, Ivashchenko P1, Demirhan E1, Modelska K1, Phung1, Krivoshik A1, Sternberg CN1.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן ערמונית גרורתי,  אנזלוטמיד,  אקסטנדי,  סיכון לגרורות,  סיכון לתמותה,  שליחת גרורות,  אנטיגן ספציפי לערמונית,  PSA,  ההישרדות ללא גרורות,  הישרדות כללית
תגובות