הפרעות שינה ושיטיון הן מחלות נפוצות ומשמעויות בקרב קשישים. מחקרים קודמים קשרו בין הפרעות שינה לסיכון מוגבר לשיטיון.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבצע סקירת ספרות ובעקבותיה מטה-אנליזה לחשיבות הכוללת של הפרעות בשינה (על סוגיה השונים – נדודי שינה (Insomnia),יSleep Disordered Breathing, עייפות מוגברת במהלך היום, הפרעות תנועה הקשורות לשינה, הפרעות שינה צירקדיות והפרעות שינה אחרות) במקרי שיטיון מכל הסוגים ובפרט במחלת אלצהיימר ושיטיון על רקע וסקולרי.

החוקרים ביצעו חיפוש במספר מאגרי מידע – Pubmed, EMBase, ISI Web of Science ו-PsycINFO ובהם חיפשו מחקרים שפורסמו עד 28 באוקטובר, 2016. אותרו 12,926 מאמרים, מתוכם נבחרו 18 מחקרי אורך שכללו 246,786 מטופלים בתחילת המעקב ו-25,847 מקרי שיטיון לאחר מעקב ממוצע של 9.49 שנים.

בהשוואה למשתתפים ללא הפרעות שינה, מטופלים שדיווחו על הפרעות בשינה היו בעלי סיכון מוגבה לשיטיון מכל הסוגים, אלצהיימר ושיטיון על רקע וסקולרי. ניתוח לתתי סוגים הראה שנדודי שינה הגדילו את הסיכוי לשיטיון על רקע אלצהיימר אבל לא על רקע וסקולרי או מסיבות אחרות. לעומת זאת, Sleep Disordered Breathing נמצאה בקשר עם היארעות גדלה יותר של שיטיון מכל הסוגים, אלצהיימר ושיטיון על רקע וסקולרי.

אם כן, המטה-אנליזה מציעה שהפרעות בשינה יכולות להעיד על סיכון ללקות בשיטיון. יתר על כן, נדודי שינה נקשרו רק בסיכון מוגבר לאלצהיימר, בעוד ש-Sleep Disordered Breathing נקשר בסיכון מוגבה לשיטיון מכל הסוגים, אלצהיימר, ושיטיון על רקע וסקולרי. יש לסייג ולציין שרוב המידע על הפרעות השינה בוסס בעיקר על דיווח עצמי, וקיים סיכוי שערפלנים השפיעו על הקשר המדווח. לפיכך, יש צורך במחקרים נוספים בשביל לבסס את הקשר הזה.

לסיכום, ממצאים אלה יכולים לעזור באיתור מטופלים שנמצאים בסיכון לשיטיון ולנסות לתכנן טיפולי מנע עבורם.

מקור: 

Shi L. et al (2018). Sleep Medicine Reviews , Volume 40 , 4 -16

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  סקירת ספרות,  מטה אנליזה,  הפרעות שינה,  שיטיון,  דמנציה