IgE הינו בעל תפקיד חשוב בפתוגנזה של אסתמה ואומליזומאב הינה התרופה הביולוגית היחידה התוקפת באופן ספציפי נוגדן זה. מינון התרופה נקבע לפי רמות IgE. עם זאת, לא ברור האם IgE יכול לשמש כסמן ביולוגי לתגובה לטיפול.

במחקר זה (PROSPERO) השתתפו 801 מטופלים בני 12 שנים ומעלה אשר זוהו כמועמדים לאומליזומאב על ידי הרופא המטפל והינם בעלי גישה לטיפול דרך הביטוח הרפואי או דרך מימון אחרת. המחקר בוצע בתבנית רב-מרכזית, פרוספקטיבית ותצפיתית ונמשך 48 שבועות. התקפי אסתמה וציוני ACT תועדו במשך 48 שבועות. תוצאים עברו ניתוח על בסיס רמות IgE בסיסיות באינטרוולים של 100 יחידות בינלאומיות למיליליטר (פחות מ-100 ועד מעל 700).

רמות IgE בסיסיות (טווח) היו 193.3 יחידות בינלאומיות למיליליטר (1.1-68,828). המשתתפים דיווחו על מספר ממוצע של 3.0 (סטיית תקן 3.28) התקפים ב-12 החודשים לפני תחילת המחקר ו-0.78 (1.37) התקפים בסופו. הפחתה בהתקפים נצפתה ללא קשר לרמות IgE בסיסיות (מקדם המתאם של Spearman= -0.05, p=0.18).

חולים דיווחו על אסתמה לא מאוזנת, ACT ממוצע של 13.94 (סטיית תקן 4.98) אשר השתפר ל-18.37 (סטיית תקן 4.85) בסוף המחקר ללא תלות ברמות IgE מקדם המתאם של Spearman= 0.06, p=0.08). שינוי ממוצע ב-ACT עבר את ה-MID בכל תת-קבוצות ה-IgE. תופעות לוואי היו דומות לפרופיל הבטיחות שתואר בעבר עבור אומליזומאב.

מסקנת החוקרים היא כי בעולם האמיתי, חולים המקבלים אומליזומאב השיגו שליטה טובה יותר באסתמה עם פחות התקפים ועלייה בציון ACT ללא תלות ברמות IgE בסיסיות. ממצא זה מרמז כי למרות שרמות IgE חשובות בעת קביעת מינון הן אינן מהוות סמן ביולוגי עבור תגובה לטיפול.

מקור: 

Casale, T.B. et al.  (2018) The Journal of Allergy and Clinical Immunology. 142(2), AB195

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  אומליזומאב,  אסתמה,  IgE,  סמן ביולוגי,  מינון