תאי T מסוג CD4 המבטאים את אינטרלאוקין 17 (Th17) נחשבים לבקרים משמעותיים בפעילות של טרשת נפוצה. עם זאת, כתלות בסוג ובסביבה הדלקתית, תאי Th17 הינם בעלי פעילות הטרוגנית וכוללים תת אוכלוסיות אשר מייצרות באופן שונה אינטרלאוקין 17, אינטרפרון גמא ו-GCSF י(granulocyte macrophage colony-stimulating factor).

במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו פנוטיפים שונים של Th17 באדם ואת הקשר בינם לפעילות טרשת נפוצה.

לטובת המחקר בוצעה הערכה של אוכלוסיות תאי T helper memory חד-חיוביים או דו-חיוביים לקולטני CCR6י(C-C chemokine receptor 6) ו-CXCR3י(CXC chemokine receptor 3) בדם או נוזל חוט השדרה של 59 מטופלים עם סינדרום מבודד קלינית, 35 מטופלים ללא טיפול עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית, 24 מטופלים המקבלים נאטליזומאב עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית ותשעה מטופלים עם טרשת נפוצה סופנית.

בקבוצת הסינדרום המבודד קלינית, ל-23 מטופלים היה התקף שני תוך שנה ו-26 מטופלים לא חוו התקפים נוספים במהלך תקופת מעקב של מעל חמש שנים. תדירות נמוכה של Th1 דמויי Th17 (חיוביים ל-CCR6 ו-CXCR3) אך לא Th17 (חיוביים ל-CCR6 אך שליליים ל-CXCR3) בדם הייתה קשורה באופן משמעותי עם אבחנה מהירה של טרשת נפוצה וודאית קלינית.

בנוזל חוט השדרה של אנשים עם סינדרום מבודד קלינית וטרשת נפוצה התקפית הפוגתית, תאי Th1 דמויי Th17 היו נפוצים והדגימו ייצור מוגבר של אינטרפרון גמא ו-GCSF לעומת תאי T חיוביים ל-CCR6 ותאי T מסוג CD8 שליליים ל-CCR6. מבין כל תאי ה-T הפרו-דלקתיים אשר הוערכו בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית, תאי Th1 דמויי Th17י(Th17.1) ביטאו את הרמות הגבוהות ביותר של late antigen-4 והצטברו באופן סלקטיבי במטופלים שנטלו נאטליזומאב ללא התקפים קליניים.

ממצא זה לא הודגם במטופלים שחוו התקפים תחת טיפול עם נאטליזומאב. הפוטנציאל המוגבר של תאי Th17.1 להסנין את מערכת העצבים המרכזית נתמך על ידי הנוכחות המוגברת שלהם בנוזל חוט השדרה בחולים עם טרשת נפוצה מוקדמת והנדידה שלהם דרך מחסום דם-מוח.

ממצאים אלה חושפים את תפקידם של תאי Th17.1 לפעילות מחלה קלינית ומספקים רציונאל משמעותי לטיפולים ממוקדים יותר בטרשת נפוצה.

מקור:

Langelaar, J.V. et al.  (2018) Brain. 141(5), 1334

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  MS,  טרשת נפוצה,  תאי T,  Th17.1,  Th17