תפקוד ריאתי ירוד מנבא מחלות קרדיווסקולריות. מטרת מחקר זה הינה להעריך האם ירידה מתמשכת בתפקוד הריאות קשורה להיארעות של אי ספיקת לב, מחלת לב כלילית ושבץ.
עוד בעניין דומה
בקרב 10,351 משתתפים במחקר ה-Atherosclerosis Risk In Communities - ARIC ללא מחלה קרדיווסקולרית, ירידה מהירה בתפקוד הריאתי הוגדרה כרבעון הגדול ביותר (2,585 משתתפים) של ירידה בנפח הנשיפה המאומצת בשנייה אחת (forced expiratory volume in 1 s, FEV1) (>1.9% ירידה בשנה) או בקיבולת המאומצת (forced vital capacity, FVC) (>2.1% ירידה בשנה) מעל 2.9 ± 0.2 שנים.
היחס בין ירידה מהירה ב-FEV1או FVC והיארעות של אי ספיקת לב, מחלת לב כלילית או שבץ או שילוב של אלו הוערכו תוך שימוש ברגרסיית cox רבת משתנים בהתאמה לערך הספירומטריה ההתחלתי, מאפיינים דמוגרפיים, גובה, BMI, קצב לב, סכרת, יתר לחץ דם, LDL, שימוש בתרופות להפחתת ליפידים, B-type natriuretic peptide ועישון.
גיל המשתתפים הממוצע היה 54 ± 6 שנים, 56% היו נשים ו-81% היו לבנים. ב-17 ± 6 שנים למעקב, אי ספיקת לב התרחשה ב-14%, מחלת לב כלילית 11%, שבץ 6% ושילוב ב-24%.
ירידה מהירה ב-FEV1ו-FVC נמצאה כקשורה להגברת הסיכון להיארעות אי ספיקת לב (יחס סיכונים: 1.17; רווח בר-סמך 95%: 1.04-1.33; p=0.010; ויחס סיכונים: 1.27; רווח בר-סמך 95%: 1.12-1.44; p<0.001; בהתאמה).
ירידה מהירה ב-FEV1 הינה הפרוגנוסטית ביותר בשנת המעקב הראשונה (יחס סיכונים: 4.22; רווח בר-סמך 95%: 1.34-13.26; p=0.01). ירידה מהירה ב- FEV1 נמצאה גם כן כקשורה להיארעות שבץ (יחס סיכונים: 1.25; רווח בר-סמך 95%: 1.04-1.50; p=0.015).
לסיכום, ירידה מהירה בתפקוד הריאות, אשר הוערכה על ידי סדרה של ספירומטריה, הינה קשורה להיארעות גבוהה יותר של מחלות קרדיווסקולריות, במיוחד אי ספיקת לב.
מקור:
Silvestre, O.M. et al. (2018) Journal of the American College. 72(10)
תגובות אחרונות