קווי ההנחיה הנוכחיים לזיהוי מוקדם של רטינופתיה של פגות (Retinopathy of prematurity) כוללים טווח של משקלי לידה, ושבועות היריון בעת הלידה, וככל הנראה מובילים לסקירה של פגים רבים שנמצאים בסיכון נמוך להתפתחות של רטינופתיה חמורה.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש בוצע במטרה לבחון את ההיארעות, הופעה והמהלך המוקדם של רטינופתיה של פגות בעוקבה, שלידיעת מחברי המאמר, היא העוקבה הגדולה ביותר עד כה המייצגת תינוקות העוברים סקירה לרטינופתיה של פגות.
המאמר הנוכחי הינו אנליזה שניונית של נתונים ממחקר ה-G-ROPי(the Postnatal Growth and Retinopathy of Prematurity), מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שבוצע ב-29 בתי חולים בארה"ב וקנדה בין ינואר 2006 ודצמבר 2011, וכלל 7,483 תינוקות שעברו סדרה של בדיקות לזיהוי רטינופתיה של פגות.
התוצא הראשוני שנבדק היה רטנופתיה של פגות החמורה ביותר באחת משתי העיניים, על פי סיווג של ללא רטינופתיה, רטינופתיה קלה, רטינופתיה סוג 2 או רטינופתיה סוג 1, הופעה כגיל הריון למחלה באזור I ושלב הרטינופתיה, בנוסף למחלה ולטיפול.
המחקר כלל 7,483 תינוקות עם משקל לידה ממוצע (סטיית תקן) של 1,099 (259) ג' וגיל הריון ממוצע (סטיית תקן) של 28 (3) שבועות, שעברו סקירה לרטינופתיה של פגות. מתוכם, 3,224 תינוקות (43.1%) פיתחו רטינופתיה, 459 (6.1%) פיתחו רטינופתיה סוג 1 ו-472 (6.3%) פיתחו רטינופתיה סוג 2, 514 (6.9%) עברו טיפול בעין אחת או שתי העיניים, ו-147 (2%) סבלו ממחלה באזור I. בנוסף, 98.1% מתוך המקרים של רטינופתיה סוג 1 או 2 אירעו בתינוקות עם משקל לידה נמוך מ-1,251 ג', רק כמחצית מהעיניים (49.4%) היו עם וסקולריזציה לתוך אזור III עד שבוע 37 לגיל הריון.
לסיכום, ממצאים אלה מוסיפים לידע הקיים בנוגע לסקירה לרטינופתיה של פגות כי הם כוללים את כל התינוקות המתאימים לסקירה, ולא רק אלה הנמצאים בסיכון גבוה כפי שנכללו במחקרים קודמים. יותר מ-40% מפגים הנמצאים בסיכון פיתחו דרגה כלשהי של רטינופתיה, כאשר מרבית הרטינופתיות נסוגו ללא טיפול. עם זאת, כ-12.5% פיתחו רטינופתיה חמורה, שקרתה כמעט רק בתינוקות עם משקל לידה של פחות מ-1,251 ג'.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר
תגובות אחרונות