חרף אפשרויות טיפול חדשות בסרטן המעי הגס הגרורותי (mCRC), עדיין יש צורך בסמנים פרוגנוסטיים חדשים על מנת להתאים כימותרפיה מיטבית, במיוחד כשמדובר בתרופות נגד אנגיוגנזה. קבוצת אונקולוגים מאוניברסיטת ארבקן בטורקיה פרסמו החודש מחקר בכתב העת Journal of Gastrointestinal Cancer שניסה לאמוד את הערך הפרוגנוסטי של Semaphorin3A בסרום ו- VEGF-A בחולים עם mCRC.
עוד בעניין דומה
מטופלים המאובחנים עם MCRC אשר טופלו בקו ראשון ב-bevacizumab בתוספת כימותרפיה נכללו במחקר. החוקרים נטלו דגימות דם ורידי מ-37 מטופלים עם סרטן המעי הגס ומדדו רמות Semaphorin3A בסרום ו-VEGF-A רמות לפני הטיפול ולאחר 1-3 חודשי טיפול.
סך הכל, 37 חולים נכללו במחקר. הגיל הממוצע של החולים היה 62 שנים. עשרים ושמונה (49%) מהחולים היו גברים ו-19 (51%) היו נשים. רמות semaphorin3A בחולים היו 5.4 ± 7.4 ng / ml לפני הטיפול, 3.5 ± 3.3 ng / ml בחודש הראשון, ו 3.5 ± 3.7 ng / ml בחודש השלישי. רמות VEGF-A היו 27.7 ± 32.9 ng / l לפני הטיפול, 23.1 ± 28 ng / l בחודש הראשון, ו -28.9 ± 30.2 ng / l בחודש השלישי.
החוקרים לא מצאו קשר מובהק בין שיעור ההישרדות לבין רמת VEGF-A לפני הטיפול (p = 0.064). שיעור ההישרדות הכולל (OS) היה גבוה משמעותית סטטיסטית בחולים עם רמות התחלתיות של semaphorin3A הנמוכות מ-5.4 ng / ml לעומת אלו הגבוהות מ-5.4 ng / mlי(10.5 חודשים לעומת 4.5 חודשים בהתאמה, HR 0.23, 95% CI 19.635-11,391, p = 0.012).
רמות semaphorin3A בתחילת הטיפול יכולות להיות סמן פרוגנוסטי עבור חולים עם סרטן המעי הגס גרורתי שטופלו ב-bevacizumab.
מקור:
תגובות אחרונות