במטופלים עם סרטן גרורתי מהמעי הגס ומהחלחולת (Metastatic Colorectal Cancer – mCRC) שמוגבל לכבד, השפעה ניכרת על ההישרדות ארוכת הטווח נקבעת על ידי האם מתבצעת כריתה של נגעים בכבד. קיימות מספר תרופות שונות, כימותרפיות וביולוגיות, שיכולות לעזור בכיווץ גרורות כבדיות, שללא טיפול זה היו בלתי נתיחות, ועל ידי כך מאפשרות ניתוח עם פוטנציאל לריפוי.
עוד בעניין דומה
מטרת מסמך סיקור זה לסכם את העדויות הקיימות לגבי הטיפול המיטבי להפיכת גרורות בלתי נתיחות לכאלו הניתנות לניתוח. בסקירה לא נידונו מטופלים עם מחלה שהייתה נתיחה מלכתחילה. החוקרים סקרו מחקרים שהגדירו כריתה עם שולי R0 כתוצא עיקרי ושכללו מטופלים עם מחלה גרורתית המוגבלת לכבד.
מחקרים מהעת האחרונה הראו שהמיקום הראשוני של הגידול הוא בעל ערך ניבויי לחולים עם mCRC אך נכון להיום יש חסר במידע מספק לגבי התוצאים השונים כתלות במיקום הגידול הראשוני, ומספר מחקרים וניתוחים היסטוריים צפויים לשפוך אור על נושאים אלו בעתיד.
במטופלים עם mCRC ו-RAS ללא מוטציות, המידע תומך בשימוש בתרופה Cetuximabי(Anti-Epidermal Growth Factor Receptor Monoclonal Antibody) בשילוב טיפול משלב כימותרפי כמקובל ( FOLFOX או FOLFIRI) בשביל להפוך גרורות שאינן נתיחות לנתיחות עם פוטנציאל ריפוי.
בנוסף, החוקרים דנים בשימוש בכימותרפיה מחוזקת (3 תרופות כימותרפיות כמו FOLFOXIRI עם או ללא תרופה ביולוגית) בשביל להפוך גרורות ראשוניות בלתי נתיחות לכאלו המאפשרות ניתוח.
מקור:
תגובות אחרונות