למרות שההתייצגות והסקוולה המוקדמת של אוטם שריר הלב ללא עליות ST - NSTEMI מתוארים היטב בספרות, יש פחות מידע לגבי הסיכונים ארוכי הטווח ואופן המוות בעקבות מצב זה. מטרת מחקר זה היתה לאפיין את אופן המוות לאחר NSTEMI באוכלוסיות שהשתתפו במחקרים קליניים.

החוקרים העריכו 66,252 מטופלים עם NSTEMI אשר השתתפו ב-14 מחקרי TIMI - Thrombolysis in Myocardial Infarction, בחנו מאפיינים בסיסיים של המטופלים ואת אופן ותזמון מקרי המוות.

זמן המעקב החציוני עבור המשתתפים היה 372 ימים (טווח בין רבעוני 218-521). מתוך 66,252 המשתתפים, 3,147 (4.8%) מתו במהלך המעקב.

מתוך 2,606 (83.8%) משתתפים עם סיבת מוות ידועה, 75.1% מהמקרים היו קשורים לאירוע קרדיווסקולרי, 3% היו קשורים לאירועי דמם ובכלל זה דימום תוך מוחי ו-21.8% היו קשורים לאירועים שאינם קרדיווסקולריים ואינם מקרי דמם.

צורות המוות הקרדיווסקולרי הנפוצות ביותר היו מוות פתאומי ואוטם חוזר של שריר הלב (36.4% ו-23.4%, בהתאמה). השיעור של מקרי מוות קרדיווסקולרי הקשורים לאוטם חוזר בשריר הלב היו גבוהים יותר ב-30 הימים הראשונים לאחר ה-NSTEMI מאשר בתקופה לאחר 30 הימים הראשונים (30.6% לעומת 18.7%) בעוד ששיעור מקרי המוות הפתאומי היו נמוכים יותר ב-30 הימים הראשונים לאחר ה-NSTEMI לעומת 30 הימים לאחר מכן (21.6% לעומת 46.2%).

מסקנת החוקרים היא כי רוב מקרי המוות מסיבות קרדיווסקולריות מיוחסים למוות פתאומי לאחר 30 הימים הראשונים לאחר ה-NSTEMI באוכלוסיית המחקר. יש צורך במחקר נוסף על מנת להגדיר את האפידמיולוגיה של מוות פתאומי ולפתח אסטרטגיות וגישות להפחית מוות פתאומי לאחר NSTEMI על מנת להפחית תמותה.

מקור: 

Berg, D.D. et al. (2018) European Heart Journal. 39(42), 3810

נושאים קשורים:  מחקרים,  אוטם שריר הלב,  תמותה,  אירוע קרדיווסקולרי,  מוות פתאומי