המעגל של הצרבלום-תלמוס-קורטקס משחק תפקיד מרכזי בהופעה של סוגים שונים של רעד פתולוגי ותנועות ריתמיות בלתי רצוניות. לא ברור האם יש הבדל אנטומי או תפקודי במעגלים בסוגים שונים של רעד.

החוקרים השוו קבוצות של מטופלים עם פרקינסון, מטופלים עם רעד ראשוני (essential tremor) וקבוצת ביקורת אשר הותאמו לפי גיל ומין (34 מטופלים בכל קבוצה). החוקרים תיעדו תוצאות מ-EEG בצפיפות גבוהה (256 channel) ומ-EMG רב ערוצי (multi-channel) משרירים אקסטנסורים ופלקסורים בשתי הידיים בזמן יישור היד נגד כוח הכבידה עם תמיכה של האמה.

החוקרים תיעדו את הרעד של המטופלים ואת הרעד הרצוני של משתתפים בריאים מקבוצת הביקורת. החוקרים יצרו מפות טומוגרפיות המשלבות EEG ו-EMG באמצעות אנליזת beamformer algorithm coherent source . החוקרים בדקו את הכיוון והעוצמה של ההבדלים בזרימת המידע בין מקורות עקביים באמצעות אנליזת time-resolved partial-directed coherence.

תוצאות המחקר הראו שהייתה התאמה בין חומרת הרעד והביצועים המוטורים לבין העוצמה בין המקורות העקביים. כמו כן, היה הבדל מובהק בטופוגרפיה של מקורות עקביים מחזוריים בצרבלום בין שלושת הקבוצות. בשונה מכך, לא נמצא הבדל מובהק במקורות מהקורטקס מהאזור הסנסורי-מוטורי הראשי ומהקורטקס הפרה-מוטורי.

השילובים בין המקורות הצרבלרים והקורטיקלים התאימו לקשרים בין הצרבלום-תלמוס-קורטקס המוכרים מאנליזה של MRI במנוחה לפי ה-Buckner-atlas. המקור הצרבלרי של רעד במחלת הפרקינסון ורעד ראשוני נמצא בעיקר בקורטקס הסנסורי מוטורי הראשי, אך המקור של רעד מדומה בקבוצת הביקורת הופיע בעיקר בקורטקס הפרה-מוטורי.

בנוסף,  אנליזת time-resolved partial-directed coherence חשפה ששזרם הפעילות בפרקינסון וברעד ראשוני מגיע בעיקרו מהצרבלום לקורטקס הסנסורי-מוטורי, ומהקורטקס הצרברלי לצרבלום במקרים של רעד מדומה. הזרימה המחזורית ב-EMG במקרים של רעד מדומה הייתה בעיקר לכיוון הצרבלום, ובמקרים של פרקינסון ורעד ראשוני כיוון הזרימה היה הפוך, מהצרבלום ל-EMG.

ממצאים נוספים הראו כי יש הבדל בטופוגרפיה של המעורבות הצרבלרית בין מטופלים עם פרקינסון, רעד ראשוני ורעד מדומה, מה שעשוי להעיד על מנגנונים שונים המובילים להיווצרות הרעד. אזורים שלא ניתן להבדיל בניהם בקורטקס הסנסורי-מוטורי ובקורטקס הצרברלי הפרה-מוטורי נמצאו מעורבים בכל שלושת סוגי הרעד.

המידע שנאסף באמצעות אנליזת הזרימה הציע שעל מנת לייצר רעד מדומה יש צורך בפידבק סנסורי ובקלט היוצר מהקורטקס לכיוון הצרבלום, אך רעד של פרקינסון ורעד ראשוני אינם תלויים במנגנונים הללו. על אף ההבדלים העדינים שנצפו בטופוגרפיה של המקור הצרבלרי, החוקרים לא מצאו עדות לכך שהצרבלום הוא המקור למחזוריות של רעד ראשוני או שלמעגל הקורטיקו-בולבו-צרבלו- תלמוקורטיקלי יש תפקיד שונה ביצירת הרעד בפרקינסון בהשוואה לרעד ראשוני.

החוקרים הסיקו כי קיים צורך בביצוע מחקרים נוספים על מנת לפענח את ההבדלים העדינים שנראו בתפקוד הצרבלוקורטיקלי בפרקינסון וברעד ראשוני.

מקור: 

Muthuraman,M. et al. (2018) Brain 141,6.

https://academic.oup.com/brain/article/141/6/1770/4986457

נושאים קשורים:  צרבלום,  אנליזת מקור,  אנליזת רשתות,  פרקינסון,  רעד ראשוני,  EMG,  EEG,  מחקרים