דלקת לבלב 19.12.2018

הגורמים לניבוי הישנות של דלקת לבלב אוטואימונית מסוג 1

שיעור ומנבאי הישנות של דלקת לבלב אוטואימונית סוג 1 במחקר עוקבה גדול: מעקב ארוך טווח לאחר טיפול עם סטרואידים עם טיפול אחזקתי קצר טווח

דלקת לבלב אוטואימונית מסוג 1 (type 1 autoimmune pancreatitis, AIP), כביטוי לבלבי של מחלה הקשורה ל-IgG4, מראה פרוגנוזה טובה בטווח הקצר. עם זאת, הישנות המחלה הינה נפוצה במעקב ארוך טווח, למרות תגובה התחלתית טובה לטיפול. מחקר זה נועד בכדי לזהות את הגורמים המנבאים הישנות ותוצאים בטווח הארוך במטופלים עם AIP סוג 1.

לצורך כך, מטופלים עם יותר משנתיים של מעקב שהתאימו לקריטריונים הבינלאומיים לאבחנת AIP סוג 1 נכללו במחקר. מטופלים שעברו ניתוח בלבלב הקשור ל-AIP או שלא נמצאו לגביהם נתונים קליניים מספקים לא נכללו במחקר.

כל 138 המטופלים הגיעו לנסיגה קלינית עם התחלת טיפול עם סטרואידים, 66 (47.8%) חוו הישנות במהלך חציון של 60 חודשי מעקב (טווח 24-197). בקרב המטופלים שחוו הישנות, כ-74% (49/66) חוו את ההישנות תוך 3 שנים. לכ-60% (82/138) הייתה מעורבות של איברים אחרים, הכי נפוצה היא מעורבות של צינור המרה (26.8%). באבחנה הראשונה, מעורבות איברים אחרים ובעיקר מעורבות צינור המרה, נמצאה כמנבא בלתי תלוי של הישנות (יחס סיכונים 2.65; רווח בר-סמך 95% 1.44-4.89; p=0.002), לפי ניתוח סטטיסטי רב משתנים. במהלך תקופת המעקב, 16 (11.6%) מטופלים חוו בעיה אנדוקרינית או אקסוקרינית ו-32 (23.2%) מטופלים פיתחו אבני לבלב או הסתיידויות. באף מטופל לא התפתח סרטן הלבלב.

לסיכום, הישנות הינה נפוצה ב-AIP סוג 1, מטופלים עם מעורבות של איברים אחרים ובמיוחד של צינור המרה, ככל נראה הינם בסיכון מוגבר להישנות. התפתחות של תופעות בטווח הארוך כגון אי ספיקת לבלב, אבנים או הסתיידויות, הינה נפוצה במטופלים עם הישנויות. בכדי להפחית את הסיכון להישנות, ייתכן כי ישנו צורך בטיפול אחזקתי ארוך יותר במיוחד במטופלים בסיכון גבוה.

מקור: 

Lee, H.W. et al. (2018) Journal of Gastroenterology. 53(8)

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת לבלב,  הישנות,  הסתיידויות,  מחלות אוטואימוניות,  IgG4
תגובות