ההשפעה של רגרסיה היסטולוגית על ביופסיית בלוטת זקיף ותוצאים קליניים אינה ידועה.

מטרת המחקר היתה לחקור האם ובאיזו מידה רגרסיה של פחות מ-75% יכולה לנבא את סטטוס בלוטת הזקיף ותוצאים קליניים במטופלים עם מתנומה בעובי של יותר מ-1 מ"מ.

המחקר כלל מטופלים עם אבחנות שניתנו בארבעה מרכזים של ה-Italian Melanoma Intergroup. מודלים שונים נבחנו על מנת לנתח סטטיסטית את ההשפעה של רגרסיה על תקופה ללא מחלה ושרידות ספציפית למלנומה.

מתוך 1,182 מטופלים עם מלנומה עורית ראשונית במהלך 1998-2015 עם עובי Breslow מעל 1 מ"מ, 954 (304 עם ו-650 ללא רגרסיה) נכללו באנליזה. פרופורציית המטופלים עם בלוטת זקיף חיובית הייתה נמוכה יותר במטופלים עם רגרסיה מאשר ללא (24.4% לעומת 31.6%, חי בריבוע p=0.0368).

באנליזה רבת משתנים לא זוהה קשר בין רגרסיה ושרידות ללא מחלה (יחס סיכונים 1.11, רווח בר-סמך 95% 0.85-1.46; p=0.4509) או שרידות ספציפית למלנומה (יחס סיכונים 1.05, רווח בר-סמך 95% 0.77-1.44; p=0.7600).

לסיכום, במחקר זה רגרסיה אינה פקטור פרוגנוסטי בלתי תלוי במטופלים עם מלנומה עורית ראשונית עם עובי Breslow של מעל 1 מ"מ בעוד שהיא כן נקשרה להיארעות נמוכה יותר של בלוטת זקיף חיובית.

מקור: 

Ribero, S. et al. (2018) Journal of the American Academy of Dermatology. 80(1)

נושאים קשורים:  מלנומה עורית,  פרוגנוזה,  רגרסיה,  בלוטת זקיף,  מחקרים