מושתלי כליה 23.01.2019

טיפול באברולימוס וחשיפה מופחתת למעכבי קלצינורין במושתלי כליה

במחקר נמצא שאברולימוס אינה נחותה ממיקופנולאט בטיפול במושתלי כליה, עם שיעורים דומים של דחיית שתל אחרי 12 חודשי טיפול

השתלת כליה. אילוסטרציה

טיפול באברולימוס (אפיניטור, חברת נוברטיס) מאפשר חשיפה מופחתת למעכבי קלצינורין (calcineurin inhibitor, CNI), אך ישנו צורך באשרור היעילות והבטיחות של טיפול זה אחרי השלת כליה.

במחקר חדש שנערך במספר מרכזים שונים באירופה ובארה"ב והתפרסם בכתב העת The Journal of the American Society of Nephrology, ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול זה.

במחקר מסוג non-inferiority trial שנערך במספר מרכזים שונים, ביצעו החוקרים רנדומיזציה של 2037 מושתלי כליה לקבל, יחד עם טיפול האינדוקציה וטיפפול בקורטיקו-סטרואידים, אברולימוס יחד עם חשיפה מופחתת ל-CNI  (קבוצת האברולימוס) או לקבל מיקופנולאט (סלספט, חברת רוש) יחד עם חשיפה רגילה ל-CNI  (קבוצת המיקופנולאט). התוצא העיקרי נקבע כדחייה אקוטית של השתל שהוכחה בביופסיה או eGFR מתחת ל-50 מ"ל/דקה לפי 1.73 מ"ר כ-12 חודשים אחרי ההשתלה, תוך קביעת סף non-inferiority של 10%.

נתונים סטטיסטיים: באוכלוסיית ה-intent-to-treat (אברולימוס n=1022, מיקופנולאט n=1015), ההיארעות של התוצא העיקרי עמדה על 48.2% (492) עם אברולימוס, ו-45.1% (457) עם מיקופנולאט (הבדל של 3.2%, רווח סמך 95% של 1.3%- עד 7.6%).

החוקרים מצאו גם הבדלים בין-טיפוליים דומים בהיארעות בתתי-קבוצות של המטופלים שקיבלו טקרולימוס (פרוגרף, חברת טבע) או ציקלוספורין (דקסימון של חברת דקסל או סנדימון של חברת נוברטיס).

דחיית שתל אקוטית שהוכחה בביופסיה, אובדן של השתל או מוות 12 חודשים אחרי ההשתלה אירעה ב-14.9% ו-12.5% מהמטופלים שטופלו באברולימוס ומיקופנולאט, בהתאמה (הבדל של 2.3%, רווח סמך 95% של 1.7%- עד 6.4%). לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשיעור היארעות של נוגדנים דה-נובו הספציפיים לתורם לאחר 12 חודשים ובשיעור דחיות שתל מתווכות-נוגדנים. זיהומים של CMV בשיעור 3.6% בהשוואה ל-13.3% ושל וירוס BK בשיעור 4.3% בהשוואה ל-8.0% היו פחות שכיחים בקבוצת האברולימוס בהשוואה לקבוצת המיקופנולאט. בסך הכל, 23% ו-11.9% מהמטופלים שטופלו באברולימוס ובמיקופנולאט, בהתאמה, הפסיקו את הטיפול עקב תופעות לוואי.

לאור הממצאים החוקרים מסכמים שבמושתלי כליה בסיכון אימונולוגי קל-בינוני נמצא שאברולימוס לא הייתה נחותה ממיקופנולאט בתוצא בינרי מורכב שהעריך יעילות בדיכוי מערכת החיסון ושימור תפקוד השתל.

מקור:

Pascual, J., Berger, S., Witzke, O., Tedesco, H., Mulgaonkar, S., Qazi, Y., Chadban, S., Oppenheimer, F., Sommerer, C., Oberbauer, R., Watarai, Y., Legendre, C., Citterio, F., Henry, M., Srinivas, T., Luo, W., Marti, A., Bernhardt, P. and Vincenti, F. (2018). Everolimus with Reduced Calcineurin Inhibitor Exposure in Renal Transplantation. Journal of the American Society of Nephrology, 29(7), pp.1979-1991.

נושאים קשורים:  מחקרים,  השתלת כליה,  דיכוי חיסוני,  אברלומיס    everolimus,  מיקופנולאט mycophenolate
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות