האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על יום הסרטן הבינלאומי, אשר יצוין בישראל ובעולם היום (ב', 4.2.19). האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן בקרב צעירים בישראל, נכון לפברואר 2019.
עוד בעניין דומה
בשל מורכבות האיסוף, המידע המעודכן ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לנתוני 2015. מהנתונים עולה כי חשיפה לגורמי סיכון כמו השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי (HPV), ועישון, מובילה לסרטן בקרב צעירים בישראל.
כמו כן חשפו האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את נתוני התחלואה והתמותה המעודכנים בישראל, מהם עולה כי נצפתה ירידה מובהקת של מקרי סרטן חדשים בגברים יהודים וערבים, קיימת מגמת יציבות של תחלואה בקרב נשים יהודיות ועליה בקרב נשים ערביות וכן מגמת ירידה בתמותה מסרטן בכל קבוצות האוכלוסיה.
מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי (UICC) עולה כי ניתן למנוע יותר משליש ממקרי הסרטן. שליש נוסף ממספר המקרים ניתן לרפא אם התגלו מוקדם וטופלו כראוי. על ידי יישום אסטרטגיות, השקעה במשאבים בתחום המניעה, הגילוי המוקדם והטיפול, ניתן להציל עד 3.7 מיליוני בני אדם בעולם ממוות מסרטן מדי שנה. עוד עולה מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי כי נכון להיום כ-9.6 מיליוני בני אדם מתים בעולם מסרטן מדי שנה. סרטן הוא גורם המוות השני ברחבי העולם. העלות הכלכלית השנתית הכוללת של הטיפול במחלת הסרטן בעולם נאמדת ב-1.66 טריליון דולר.
מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מציינת: "יותר משליש ממחלות הסרטן ניתנות למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, הימנעות מעישון, הימנעות משתיית אלכוהול מופרזת, תזונה בריאה ומאוזנת ושמירה על משקל גוף תקין. יחד עם ההיענות לבדיקות הסריקה לגילוי מוקדם וקבלת החיסונים המומלצים, ניתן להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל בכ-50%".
מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן הוסיפה כי "ישראל נמצאת במקום ה-90 בעולם בתמותה מסרטן למרות התחלואה הגבוהה יחסית במקום ה-50 בעולם, וזאת בזכות המודעות הציבורית הגבוהה שהנחילה האגודה בנושא חשיבות דרכי המניעה והאיבחון המוקדם וכן בזכות השיפור הדרמטי באמצעי הטיפול והריפוי".
פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מסבירה: "אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להיארעות סרטן (מספר המקרים החדשים לשנה) הוא גיל. הסיכון למחלה עולה מאוד במקביל לעלייה בגיל, ולכן המחלה שכיחה יותר בגיל המבוגר, אבל נדירה יחסית בקרב צעירים.
"גורמי הסיכון לסרטן בקרב צעירים ברובם אינם ידועים. מדובר במחלה שנובעת מסדרת תשניות (מוטציות) בחומר הגנטי התאי, אשר מובילות בסופו של דבר לאובדן הבקרה על חלוקת תאים. בעוד שבמבוגרים התשניות מתהוות לאורך החיים, בצעירים שכיחות תשניות מולדות. בנוסף, גם חשיפה לגורמי סיכון ידועים לסרטן תורמת להיארעות סרטן בצעירים בישראל, כדוגמת קרינה מייננת, על סגולית ממקור קרני השמש או מיטות שיזוף וכן קרינה אבחנתית וטיפולית, או גורמים זיהומיים כמו נגיף הפפילומה האנושי (HPV) או נגיף האיידס (HIV), השמנה ועישון".
פרופ' קינן בוקר הוסיפה כי "בשנת 2016 אובחנו בקרב תושבי ישראל 30,569 מקרים של גידולים המחייבים דיווח לרישום הסרטן. סוגי הסרטן העיקריים, האחראים ליותר מ-50% מכלל מקרי התחלואה בגברים בישראל, הם סרטן הערמונית, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, לימפומה שאינה הודג'קין וסרטן כיס השתן. בשנת 2016 נפטרו מסרטן 11,077 תושבים בישראל, סוגי הסרטן העיקריים האחראים לעיקר התמותה מהמחלה בישראל הם סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הלבלב, סרטן הערמונית וסרטן כיס השתן".
סרטן בצעירים - נתונים נכון לפברואר 2019
בצעירים נצפים סוגי סרטן אופייניים, בהם סרטן השד (בנשים), לימפומה (הודג'קין ושאינה הודג'קין), מלנומה, סרקומה, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלה, סרטן בלוטת התריס, סרטן האשך, סרטן המעי הגס והחלחולת, לוקמיה וגידולים במוח או במערכת העצבים המרכזית.
דיווחים ממדינות מסוימות, למשל אנגליה, מעידים על עלייה בשיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) של סרטן במבוגרים צעירים.
פרופ' ליטל קינן בוקר וד"ר ברברה סילברמן מהרישום הלאומי לסרטן, במשרד הבריאות, בדקו את המצב בישראל בשנים 2015-1990 בהתייחס לגידולים חודרניים (invasive tumors), והתמקדו בקבוצת הגיל 44-0, אותה חילקו לשתי תתי-קבוצות: ילדים ומתבגרים (גיל 19-0) ומבוגרים צעירים (גיל 44-20). העיבודים נעשו בדרך כלל לחוד ביהודים ובערבים. המגמות בזמן נבחנו באמצעות תוכנת Joinpoint, שמזהה שינוי בהיארעות בנקודות זמן מסוימות ומאפשרת לחשב את מובהקות השינוי.
- מספרי החולים הצעירים (44-20) עולים עם הזמן ומשקפים בעיקר גידול באוכלוסייה (ולא גידול בשיעורים).
- הסיכון לחלות בסרטן בקבוצת גיל זו, שיעור התחלואה, כלומר שיעור החולים החדשים מדי שנה, עלה עם הזמן רק בנשים: 0.5% לשנה מאז שנת 1998 בנשים יהודיות, ו-2.9% בשנה מאז 1990 בנשים ערביות. בקרב גברים יהודים (2015-1990) וערבים (העשור האחרון) התחלואה יציבה.
- מבחינת סוגי סרטן ספציפיים, נצפתה עלייה בהיארעות של:
- סרטן שד חודרני בנשים יהודיות (0.7% לשנה מאז 1998).
- סרטן בלוטת התריס בגברים ובנשים, יהודים וערבים: (4.5% לשנה בגברים יהודים, 4.0% לשנה בנשים יהודיות, 2.8% לשנה בגברים ערבים, 5.1% בשנה בנשים ערביות. עם זאת, העלייה בסיכון לסוג סרטן זה נצפית בכל קבוצות הגיל באוכלוסייה).
- סרטן צוואר הרחם בנשים ערביות (16.8% בשנה מאז 2008. ביהודיות התחלואה יציבה).
- סרטן האשך בגברים בשתי קבוצות האוכלוסייה (עליה ביהודים – 5% לשנה, בערבים – 4.3% לשנה).
- סרטן המעי הגס והחלחולת בערבים (עליה בגברים – 3.1% בשנה ונשים – 2.7% בשנה). ביהודים לא נצפה כל שינוי בתחלואה.
לסיכום: בדומה לארצות הברית ולחלק ממדינות אירופה, לא נראה כי בין השנים 2015-1990 נצפה שינוי דרסטי בסיכון לסרטן בקרב מבוגרים צעירים בישראל, אם כי חשוב לצמצם ככל האפשר את החשיפה שלהם לגורמי הסיכון הידועים כמו עישון, השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי (HPV).
לחצו כאן לקריאת דוח הצעירים המלא של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות.
תחלואה ותמותה - הנתונים המעודכנים, נכון לפברואר 2019
בישראל אובחנו בשנת 2016 כ-30,000 תושבים עם מחלה המחייבת דיווח לרישום הסרטן הלאומי, מהם כ-27,000 עם סרטן חודרני בגברים הייתה האבחנה השכיחה ביותר סרטן הערמונית (יהודים) וסרטן הריאה (ערבים). בנשים היה סרטן השד השכיח ביותר (יהודיות וערביות).
התפלגות זו דומה להתפלגות החזויה בארה"ב בשנת 2019 לגבי היארעות סרטן בגברים (סרטן הערמונית) ובנשים (סרטן השד).
מבחינת שיעור ההיארעות (הסיכון האישי לסרטן), ביהודים השיעור היה גבוה יותר בנשים בהשוואה לגברים; בערבים השיעור היה דומה בין המינים; וב"אחרים" השיעור היה גבוה בגברים בהשוואה לנשים.
בהשוואה בינלאומית (לפי Globocan 2018) שיעור היארעות הסרטן (מספר המקרים החדשים) בישראל גבוה מהשיעור הממוצע בעולם, אך ישראל נמצאת במקום 50 (האחרון) בין 50 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם.
בגברים נצפית ירידה מובהקת סטטיסטית בהיארעות סרטן: ביהודים מאז 2007; בערבים מאז 2005. בנשים יהודיות המגמה יציבה ואילו בנשים ערביות נצפתה עלייה בקצב משתנה לאורך כל התקופה 1990-2016.
גם בארה"ב נצפתה מגמת ירידה בהיארעות סרטן בקרב גברים (מאז 2005), ויציבות בקרב נשים (מאז 2005).
בתום שנת 2015 חיו בישראל כ-90,000 תושבים אשר אובחנו עם המחלה בין השנים 2012-2016.
בשנת 2016 נפטרו בישראל כ-11,000 אנשים מסרטן חודרני. בגברים הייתה סיבת המוות השכיחה סרטן הריאה (יהודים וערבים) ובנשים, סרטן השד (יהודיות וערביות).
התפלגות זו דומה להתפלגות החזויה בארה"ב לשנת 2019 לגבי גברים אבל לא לגבי נשים (באמריקניות הסרטן השכיח ביותר כגורם תמותה הוא סרטן הריאה).
מגמות התמותה מסרטן הן בירידה בכל קבוצות האוכלוסיה, כולל גברים ערבים. גם בארה"ב נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בגברים ובנשים. מבחינת שיעורי התמותה מסרטן, בגברים משלושת קבוצות האוכלוסיה (יהודים, ערבים, אחרים) שיעורי התמותה גבוהים יותר בהשוואה לנשים.
בהשוואה בינלאומית (לפי Globocan 2018), שיעור התמותה מסרטן בישראל הוא במקום ה-90 בעולם, למרות ההיארעות הגבוהה יחסית, מקום 50 בעולם.
לחצו כאן לקריאת דוח התחלואה והתמותה המלא של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות