המחקר הנוכחי הציג שיטה מותאמת של השתלת סוגר שתן מלאכותי (AUS – artificial urinary sphincter) עם שיעורי נמוכים של ארוזיה וזיהומים בקרב מטופלים בסיכון גבוה.
עוד בעניין דומה
החוקרים זיהו מטופלים שעברו השתלה AUS ראשונית באמצעות השיטה המותאמת בין ינואר 2007 לנובמבר 2015. ההתאמה בשיטה כללה שימור של הרקמה הסיבית-שרירית הדורסולטרלית המקיפה את השופכה הבולברית וחיתוך לרוחב של שריר ה-bulbospongiosus הוונטרלי במהלך הנחת הסוגר.
החוקרים תיעדו משתנים טרום ניתוחיים כמו טיפולי קרינה (RT – radiotherapy) והתכווצויות בצוואר שלפוחית השתן. בנוסף, הם תיעדו משתנים הקשורים ליעילות ולסיבוכים בזמן תקופת המעקב, כמו זיהומים, ארוזיות וניתוחים חוזרים.
השיטה החדשה בוצעה בקרב 208 מטופלים: 40% היו עם היסטוריה של RT, כולל 15% שעברו גם כריתת ערמונית מלאה. 26% מהמשתתפים חוו בעבר התכווצויות בצוואר שלפוחית השתן. אף אחד מהמשתתפים לא פיתח זיהום.
מכל המטופלים שעברו את הניתוח בשיטה החדשה, 6 (2.9%) חוו ארוזיה ושניים (0.9%) חוו ארוזיה ספונטנית במהלך תקופת המחקר. כמו כן, 21 מטופלים עברו ניתוח חוזר בעקבות כשל של השתל. הסבירות לצורך לעבור ניתוח נוסף 'מכל סיבה' הייתה 7% (רווח בר סמך 95%: 4-12%) במהלך תקופה של שנה. שיעור ה-social continence לאחר שנה היה 74% ( רווח בר סמך 95%: 67-81%).
המסקנות שעלו מן המחקר היו כי שימור הרקמה הסיבית-שרירית הדורסולטרלית במהלך AUS הוא כלי יעיל לצורך הפחתת הסיכון לארוזיות.
השיטה המותאמת שהוצגה ע"י החוקרים היא שיטה בטוחה עם שיעורים נמוכים של זיהומים וארוזיות, תוך שימור תוצאים תפקודיים טובים על אף העובדה שבוצעה בקרב אוכלוסיה בסיכון גבוה.
מקור:
Cheung, F. et al. (2019) BJU International 123,2.
תגובות אחרונות