למרות שרמות כימוקינים בסרום דווחו כמשפיעות על התוצאים של טיפולים מבוססי אינטרפרון במטופלים עם HCV, ההשפעה שלהם על תגובה לתרופות אנטי ויראליות ישירות (DAA), אשר מובילות לשיעורים גבוהים של תגובה וירולוגית ממושכת, אינה ידועה.
עוד בעניין דומה
על מנת לבאר קשר זה, תשעה כימוקינים (eotaxin, GRO-α, IL-8, IP-10, MCP-1, MIP-1α, MIP-1β, RANTES ו-SDF-1α) עברו הערכה כמותית לפני, במהלך ואחרי טיפול עם DAA באמצעות דגימות סרום מ-57 מטופלים עם HCV כרוני.
כל רמות הכימוקינים הבסיסיות החציוניות היו גבוהות באופן מובהק סטטיסטית באנשים עם HCV מאשר במקרי ביקורת בריאים (p<0.05). בפרט, רמות נמוכות יותר של MIP-1βי(≤71.5 pg/mL) ורמות גבוהות יותר של RANTESי(>671.5 pg/ml) היו קשורות באופן מובהק עם אנשים אשר נכשלו בסילוק RNA של HCVי(p=0.0039 ו-p=0.013, בהתאמה).
ניבוי תגובה קלינית על בסיס שילוב של כימוקינים אלו הדגים רגישות (82%) וסגוליות (85%), ערך מנבא שלילי (95%) ואזור מתחת לעקומת המפעיל (0.833) גבוהים. שיעור היעדר תגובה וירולוגית ממושכת (56.3%) היה גבוה באופן מובהק סטטיסטית במטופלים עם רמות MIP-1β נמוכות ורמות RANTES גבוהות לעומת השילובים האחרים. יתרה מכך, רמות MIP-1β ו-RANTES נמצאו כמנבאות באופן אדטיבי ועצמאי היעדר תגובה וירולוגית ממושכת. פרט לעלייה ב-eotaxin, כל הכימוקינים פחתו במטופלים שהשיגו תגובה וירולוגית ממושכת.
לסיכום, שילוב של רמות MIP-1β ו-RANTES בסרום יכול לנבא תגובה טיפולית ל-DAA במטופלים יפנים עם HCV כרוני.
מקור:
תגובות אחרונות