טיפול במעכבי PD-1 ניחן בשיעורי תגובה גבוהים בחולי לימפומה ע"ש הודג'קין (HL – Hodgkin lymphoma) שחוו חזרת מחלה או שהם עמידים לטיפול (R/R – relapsed/refractory), קודם בהשתלת תאי גזע אוטולוגית (ASCT – autologous stem cell transplantation) וברנטוקסימאב ודוטין (BV – brentuximab vedotin). עם זאת, משך ההישרדות החציוני ללא התקדמות מחלה (PFS – progression free survival) הוא שנה אחת בלבד.

יעילות הטיפול אחרי מתן מעכבי PD-1 אינה מובנת היטב. בשל כך החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את היעילות של טיפולי חילוץ לתגובה בלתי מספקת לטיפול במעכבי PD-1, באמצעות PET-CT לפי קריטריוני לוגאנו, בקרב 30 מטופלים HL R/R.

המשתתפים עברו טיפולים רבים לפני קבלת מעכבי PD-1. מהם 70% קיבלו ASCT ו-93% BV. תגובות בלתי מספקות לטיפול כללו מחלה מתקדמת (PD – progressive disease)י(n = 24) ותגובה חלקית (PR – partial response) י(n = 6).

במחקר נמצא כי עבור 24 מטופלים עם PD,יPFS חציונית לאחר טיפול במעכבי PD-1 הייתה 7.5 חודשים (רווח סמך 95%, 5.7-11.6); 17 קיבלו כימותרפיה נוספת בלבד (קבוצה 1) ו-7 קיבלו כימותרפיה בנוסף למעכבי PD-1 (קבוצה 2). 16 מתוך 24 מטופלים (67%) השיגו תגובה אובייקטיבית. בקרב 15 המטופלים שקיבלו אותו את טיפול כימותרפי, 12 השיגו PR או תגובה מלאה (CR – complete response).

בקבוצה 1, היו שבעה CR 41%, שלושה PR 18% ושבעה PD 41%. בקבוצה השנייה, היו 4 CR 57%, שניים PR 29% ואחד PD 14%. לא דווחה רעילות בלתי צפויה. שישה מטופלים שהשיגו תגובה המשיכו ל-SCT אלוגנאית. עם זמן מעקב חציוני של 12.1 חודשים (7-14.7), ה-FPS החציונית לאחר התחלת כימותרפיה הייתה 11 חודשים (רווח סמך 95% 6.3-לא הושג) והחציון של ההישרדות הכללית לא הושג.

לאור ממצאים אלה במטופלי HL שעברו טיפול נרחב, החוקרים הגיעו למסקנה שטיפול במעכבי PD-1 עשוי לעורר ריגוש מחדש של תאי גידול לכימותרפיה.

מקור: 

Rossi, C. et al. (2018). American Journal of Hematology. 93 (8)

נושאים קשורים:  מחקרים,  הודג'קין,  אימונותרפיה,  חוזר,  עמיד,  כימותרפיה,  Pd,  לימפומה