טיפול יעיל בהישנות הראשונה של מיאלומה נפוצה הינו בחשיבות עליונה. במיוחד במקרים בהם השתלה עצמית (אוטולוגית) של תאי גזע עומדת על הפרק. במחקר שלב 2, אשר בוצע בכמה מרכזים, הוערכה היעילות והבטיחות של טיפול פומי שבועי. הטיפול הנחקר הינו טיפול משולב עם פומלידומיד, ציקלופוספמיד ודקסמטזון, במטופלים הסובלים ממיאלומה נפוצה והתיצגו עם הישנות ראשונה לאחר טיפול משולב עם לנלידומיד, בורטזומיב ודקסמטזון.

במחקר זה, כל המטופלים טופלו עם שילוב של לנלידומיד, בורטזומיב ודקסמטזון כהחלה וביסוס טיפול ראשוני, לאחר מכן קיבלו טיפול אחזקתי עם לנלידומיד במשך שנה (זרוע A). מחצית מהמטופלים טופלו בנוסף עם השתלה עצמית של תאי גזע, לאחר התחלת הטיפול התרופתי (זרוע B).

עם ההישנות הראשונה של מיאלומה נפוצה, כל המטופלים קיבלו 4 סבבים של טיפול פומי. הטיפול כלל פומלידומיד במינון 4 מ"ג (מיום 1 עד יום 21), ציקלופוספמיד במינון 300 מ"ג (בימים 1, 8, 15 ו-22) ודקסמטזון במינון 40 מ"ג (בימים 1-4 ובימים 15-18, מתוך סבב מחזורי של 28 ימים).

מטופלים אשר הגיבו לטיפול בזרוע A, עברו השתלה עצמית של תאי גזע וקיבלו 2 סבבים נוספים של טיפול עם פומלידומיד, ציקלופוספמיד ודקסמטזון. בעוד המטופלים מזרוע B, קיבלו 5 סבבים נוספים של אותו שילוב תרופתי, לאחר ההשתלה. כלל המטופלים במחקר המשיכו לקבל טיפול אחזקתי משולב עם פומלידומיד, ציקלופוספמיד ודקסמטזון עד להחמרת המחלה.

מטרת המחקר הראשונית היתה הפוגה חלקית או הטבה של המחלה לאחר ארבעת הסבבים הראשונים של טיפול המשולב עם פומלידומיד, ציקלופוספמיד ודקסמטזון.

תוצאות המחקר בדקו תגובה ב-82 מתוך 97 מטופלים (85%). התגובה סווגה לפי הפוגה מלאה (מטופל אחד, 1%), הפוגה חלקית טובה מאוד (32 מטופלים, 33%) והפוגה חלקית (49 מטופלים, 51%). ב-3 מטופלים (3%) המחלה הייתה יציבה גם לאחר הטיפול. ב-6 מטופלים (6%) הייתה החמרה של המחלה גם לאחר הטיפול (כלומר 6 כישלונות תגובתיים). 45 מתוך 48 מטופלים בזרוע A י(94%), עברו השתלה עצמית של תאי גזע כמתוכנן.

מסקנת המחקר היתה כי השילוב התרופתי של פומלידומיד, ציקלופוספמיד ודקסמטזון הינו טיפול יעיל בהישנות ראשונה של מיאלומה נפוצה. זאת במטופלים לאחר טיפול משולב ראשוני עם לנלידומיד, בורטזומיב ודקסמטזון. לאחר 4 סבבים, שיעור ההפוגה החלקית או ההטבה היה 85%, כמו כן 94% מההשתלות העצמיות של תאי גזע בוצעו כמתוכנן. הרעילות של טיפול משולב זה, הייתה בעיקרה המטולוגית וניתנת לשליטה.

מקור: 

Garderet L. et al. (2018) Blood. 132, 2555.

 

 

 

נושאים קשורים:  מיאלומה נפוצה,  טיפול משולב במיאלומה,  פומלידומיד,  ציקלופוספמיד,  דקסמטזון,  מחקרים