סוכרת בתר-השתלתית (PTMD) היא סיבוך של השתלת איברים סולידיים הקשור בתחלואה ותמותה מוגברות לאחר השתלת כבד. זיהום HCV הינו גורם סיכון עקבי ובר שינוי לפיתוח PTMD. מחקרים קודמים הדגימו שיפור במטבוליזם גלוקוז לאחר תגובה וירולוגית ממושכת (SVR). עם זאת, ההשפעה של SVR על ההיארעות של PTMD לא נבדקה עד כה בעוקבה גדולה של מושתלי כבד.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי חד-מרכזי במקבלי השתלת כבד עם HCV בין ה-1/1/2010 ל-30/6/2015 על מנת להשוות את הסיכון ל-PTMD ממושכת לפני ואחרי השגת SVR.
SVR ממושכת הוגדרה כסוכרת חדשה (de-novo) לאחר השתלת כבד הנמשכת יותר משישה חודשים. בוצע שימוש במודל Cox חד ורב משתני על מנת לחשב זמן מתוקנן ושאינו מתוקנן עד להשגת PTMD ממושכת לפני ואחרי השגת SVR.
באנליזת התוצאות הוכללו 256 מטופלים. זמן המעקב החציוני היה 41.2 חודשים. בסך הכול, 31 (12.1%) ו-178(69.5%) מהמטופלים השיגו SVR לפני ואחרי השתלת הכבד. בזמן המעקב, 71 (27.7%) מהמטופלים פיתחו סוכרת בתר השתלתית ממושכת. ההיארעות של סוכרת בתר השתלתית ממושכת היתה הגדולה ביותר בשנה הראשונה לאחר השתלת הכבד. לאחר תקנון גורמים מבלבלים אפשריים, SVR נמצא קשור עם סיכון מופחת לסוכרת בתר השתלתית ממושכת (יחס סיכונים 0.40; p=0.048).
החוקרים מסכמים כי סילוק נגיף ה-HCV קשור באופן עצמאי עם היארעות נמוכה יותר של סוכרת בתר השתלתית ממושכת. הטבה זו מושפעת באופן הרב ביותר על ידי SVR לפני השתלת הכבד והינה עקבית במשך כל התקופה הבתר השתלתית. לאור הקשר בין PTMD ותחלואה ותמותה בתר השתלתיות, ראיות אלו מעודדות טיפול ב-HCV לפני השתלת כבד או זמן קצר לאחריה.
מקור:
Roccaro, G.A. et al. (2018) Liver Transplantation. https://doi.org/10.1002/lt.25351
תגובות אחרונות